נחל אלכסנדר מסלול מעגלי: הטיול הסודי שאתם חייבים להכיר

סיפור מהנחל: הלולאה שתחזיר אתכם לטבע (ובטח גם לעצמכם)

בואו נדבר רגע על לברוח. לא לברוח רחוק מדי, רק מספיק בשביל לנשום אוויר אחר. כזה שלא מריח כמו פקקים או ישיבות זום. לברוח למקום שיש בו זרימה, ירוק בעיניים, ואפילו כמה חברים זוחלים במים בלי לדאוג לרעשנות של העולם בחוץ. אם אתם מחפשים את הבריחה המושלמת, זו שלא דורשת תואר בפקלאות או מפת ניווט ברמת סוכן מוסד, ועדיין מרגישה כמו גילוי מרעיש – יש לי משהו בשבילכם. משהו שנמצא ממש פה, אצלנו בבית, והוא פשוט… עובד. מסלול מעגלי, קליל, עשיר בסיפורים (טבעיים והיסטוריים), ובואו נודה, בעיקר עשיר בצבים. כן, כן, צבים. אמיתיים. אז תתכוננו, כי הולכים לצלול (לא באמת לצלול, זה נחל) לפרטים הכי שווים על הלולאה הקסומה הזו. עד שתסיימו לקרוא, ההיסוס היחיד שלכם יהיה אם ללכת מחר בבוקר או אולי בכל זאת לחכות ליום שמש מושלם.

הנקודה המתחילה: איפה כל הכיף מתחיל?

קודם כל, בואו נשים את הדברים על השולחן. מסלול מעגלי זה החיים. אין הקפצות, אין שתי מכוניות, אין כאבי ראש לוגיסטיים. פשוט באים, חונים, הולכים, חוזרים לאותה נקודה, נוסעים הביתה. נחל אלכסנדר, וספציפית החלק המעגלי שנדבר עליו, מתחיל בדרך כלל בסמוך לפארק לאומי נחל אלכסנדר – גשר הצבים. וכן, השם לא משקר. יש שם גשר. ויש שם צבים. המון צבים. אבל רגע, אנחנו מקדימים את המאוחר. נקודת ההתחלה הנוחה ביותר היא באזור גשר הצבים עצמו, שם יש חנייה מסודרת (חלקן בתשלום, תתכוננו נפשית, אנחנו בישראל אחרי הכל). מכאן, השביל מסומן, ברור, ובעיקר – מבטיח. מבטיח נופים רגועים, ציוץ ציפורים, ואם תהיו ממש בשקט, אולי אפילו תשמעו את הצבים ממלמלים משהו על מחירי הדלק.

חנייה ושאר ירקות: איך מגיעים ולאן נעלמים?

להגיע לגשר הצבים זה עניין פשוט למדי. פותחים WAZE, מקלידים "פארק לאומי נחל אלכסנדר – גשר הצבים" או פשוט "גשר הצבים", ונותנים לו לעשות את העבודה. הדרך נוחה, בדרך כלל, ותמצאו את עצמכם מגיעים לאזור נעים עם חנייה קרובה יחסית לתחילת השביל. שימו לב שבעונות עמוסות (חגים, סופי שבוע יפים), המקום יכול להיות פופולרי למדי, ואז למצוא חנייה פנויה מרגיש קצת כמו למצוא מחט בערימת שחת. אבל היי, זה חלק מהחוויה, לא?

ברגע שחניתם, אתם כבר על הסף. השביל המעגלי מתחיל ממש שם, מתפתל לאורך הנחל, ומחכה לכם. אין מה לפחד ללכת לאיבוד, הסימון ברור, והנחל הוא המצפן שלכם. תמיד תראו אותו, פחות או יותר, ויש לו נטייה די ברורה לזרום בכיוון אחד. ואתם, בסופו של דבר, הולכים לחזור לכיוון השני כדי להשלים את המעגל. פשוט, לא?

הליכה על המים (כמעט): מה מחכה לכם על השביל?

המסלול המעגלי בנחל אלכסנדר הוא לא מסלול שמאיים על המטייל הממוצע. הוא מישורי ברובו, קל להליכה, ומתאים לכל המשפחה, כולל הקטנים (אפילו אלה שרגילים רק לשלט של הפלייסטיישן) ולמבוגרים. השביל עובר בשני צידי הנחל, וגשרים שונים מאפשרים מעבר מצד לצד, מה שיוצר את אפשרות הלולאה. גשר הצבים הוא כמובן הכוכב הראשי, אבל יש עוד כמה גשרים קטנים יותר, לכל אחד אופי משלו. ההליכה היא בעיקר בצל עצי איקליפטוס גבוהים ומרשימים, שנותנים תחושה של חו"ל, ובעיקר צל נעים גם ביום חם. השביל עצמו הוא לרוב דרך כורכר רחבה או שביל עפר נוח.

גשר הצבים: איפה הפפראצי עובד שעות נוספות?

טוב, הגיע הרגע לדבר על האטרקציה המרכזית. גשר הצבים. זה לא סתם גשר. זה המקום שבו כל הצבים השווים עושים שיזוף קולקטיבי. עשרות, לפעמים מאות, צבים רכים (כן, זה השם שלהם) נחים על בולי עץ ועל גדות הנחל, נהנים מהשמש. המראה פשוט מדהים, וקשה שלא לעצור כל שתי דקות בשביל עוד תמונה. או בשביל פשוט לבהות בהם. הם כאלה רגועים, כאילו אין להם שום דאגה בעולם. אולי אנחנו צריכים ללמוד מהם משהו? תביאו מצלמה עם זום, או סתם תתקרבו בשקט. רק בבקשה, אל תזרקו להם אוכל. זה ממש לא בריא להם ופוגע בנחל. תנו להם ליהנות מהדיאטה הטבעית שלהם. הם מסודרים.

מה עוד צף (או הולך) בנחל?

נחל אלכסנדר הוא לא רק צבים. יש שם עולם שלם שמתעורר לחיים. ציפורים מכל הסוגים והמינים מצייצות בעצים, שפמנונים עצומים (באמת עצומים, כאלה שנראים כאילו יצאו מספר אגדות) שוחים במים הצלולים יותר ויותר (תכף נדבר על זה), ואפילו נוטריות (אלה שמזכירות בונה היפסטר) לפעמים מופיעות בחוף. זה כמו ספארי קטן ונינוח במרחק נגיעה. כל צעד על השביל חושף משהו חדש, רק צריך להיות פתוחים לראות את זה. לפעמים זה פרח קטן שצץ בצידי הדרך, לפעמים זה ענף של עץ שמשתקף במים בצורה מושלמת. הפרטים הקטנים הם אלה שהופכים את המסלול הזה לכל כך מיוחד.

היסטוריה, דרך אגב: לא רק צבים וציפורים

ליד הנחל נמצא גם תל מכמורת, תל ארכיאולוגי קטן שמספר סיפורים על עבר קדום. אמנם לא נכנסים לתוך התל במסגרת המסלול המעגלי הסטנדרטי, אבל עצם הידיעה שאתם הולכים באזור שהיה מיושב לפני אלפי שנים מוסיפה עוד שכבת עומק לחוויה. תחשבו כמה אנשים עברו כאן לאורך ההיסטוריה, אילו סיפורים שמע הנחל. פתאום הליכה קלילה בטבע מקבלת משמעות קצת יותר גדולה. זה לא רק טיול, זו קפיצה קטנה בזמן, עם פסקול של ציוץ ציפורים ורשרוש עלים.

לפני שיוצאים לדרך: 3 דברים שחשוב לדעת (ולא רק)

אז החלטתם שאתם הולכים על זה. מעולה. בשביל שהחוויה תהיה מושלמת, הנה כמה נקודות למחשבה, שיעזרו לכם להפיק את המקסימום מהלולאה הנחל-אלכסנדרית הזו:

• נעליים נוחות: השביל נוח ברובו, אבל עדיין מדובר בהליכה של כמה קילומטרים על שביל עפר/כורכר. סנדלים פתוחים או כפכפים הם לא רעיון טוב. נעלי ספורט סגורות או נעלי הליכה קלות יעשו את העבודה מצוין. הרגליים שלכם יודו לכם בסוף.
• מים, הרבה מים: במיוחד בחודשים החמים יותר, השמש יכולה להיות חזקה. קחו מספיק מים לכל בני המשפחה. יש נקודות מילוי מים בפארק עצמו, ליד הכניסה המרכזית, אבל לאורך המסלול עצמו אין, אז תהיו ערוכים.
• כובע וקרם הגנה: תגידו שלום לחברים הטובים שלכם בימי שמש – כובע רחב שוליים וקרם הגנה. גם אם אתם חובבי שיזוף מושבעים, השמש הישראלית לא סולחת בקלות. תשמרו על עצמכם.
• מצלמה/טלפון: כי כאמור, הצבים דורשים פפראצי רציני. וגם הנוף, והציפורים, והפרפרים… בקיצור, המון דברים שתרצו לתעד. וגם בשביל לשמור על קשר עם העולם במידה וצריך (קליטה בדרך כלל סבירה).
• נשנושים קלים: אם אתם עם ילדים (וגם אם לא, בואו נודה), תמיד טוב שיהיה משהו קטן לנשנש בדרך. פירות, חטיפי אנרגיה, עוגיות בריאות. העיקר שיהיה משהו שיעניק בוסט קטן של אנרגיה וישמור על כולם שמחים. והכי חשוב – לא לשכוח לאסוף את האשפה שלכם! שומרים על הנחל נקי ויפה לכולם.

כמה זמן לוקחת הלולאה הזו בכלל?

אורך המסלול המעגלי המלא משתנה קצת בהתאם לנקודת ההתחלה המדויקת ולמסלול שבחרתם (יש כמה וריאציות קטנות), אבל לרוב הוא נע בין 3 ל-5 קילומטרים. בקצב הליכה נינוח, כולל עצירות לצפייה בצבים, תמונות, ונשימות עמוקות, המסלול ייקח לכם בין שעה וחצי לשלוש שעות. תלוי כמה זמן אתם מוכנים לבזבז על שיחות נפש עם שפמנונים. זה לא מסלול לחוצים בזמן, זה מסלול למי שרוצה להאט קצת את הקצב וליהנות מהרגע.

שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם (ואם לא, אז הגיע הזמן!)

הנה כמה שאלות נפוצות ותשובות קצרות שיעשו לכם סדר:

ש: האם המסלול מתאים לילדים קטנים ועגלות?

ת: בהחלט! רוב השביל רחב ומישורי ומתאים לעגלות. יש כמה קטעים קצרים שעלולים להיות מעט משובשים, אבל בדרך כלל עם עגלת שטח זה עובד מצוין. וילדים בכל גיל נהנים מהחיות והנוף.

ש: האם אפשר להיכנס למים?

ת: השחייה בנחל אסורה מטעמי בטיחות ושמירת טבע. הנחל, למרות שהשתקם מאוד בשנים האחרונות, עדיין לא מוגדר לרחצה. אז להסתכל על המים כן, להיכנס פחות.

ש: מתי הזמן הכי טוב בשנה לבקר?

ת: האביב (מרץ-מאי) והסתיו (ספטמבר-נובמבר) נחשבים לעונות הכי נעימות מבחינת מזג אוויר ופריחה. בקיץ חם אבל האיקליפטוסים מספקים צל. בחורף, אחרי גשמים חזקים, הנחל יכול להיות שוצף וגועש (מראה מרשים בפני עצמו!), אבל המסלול לרוב נשאר פתוח ונעים.

ש: האם יש שירותים או מקומות ישיבה?

ת: כן, באזור גשר הצבים יש שירותים, ברזיות, ושולחנות פיקניק. לאורך המסלול עצמו פחות, לכן כדאי להתארגן מראש.

ש: מותר להביא כלבים?

ת: כן, בהחלט! נחל אלכסנדר הוא מקום ידידותי לכלבים, בתנאי שהם קשורים ברצועה כמובן. גם להם מגיע ליהנות מהטבע ומהריחות המעניינים של הנחל.

ש: מה לגבי אוכל? יש מסעדות בקרבת מקום?

ת: באזור גשר הצבים יש לרוב דוכנים קטנים שמוכרים שתייה וחטיפים. במושבים ובקיבוצים הסמוכים יש מסעדות ובתי קפה. אפשר גם להביא אוכל מהבית וליהנות מפיקניק נעים בשולחנות הפזורים בפארק.

למה דווקא הלולאה הזו? מה כל כך מיוחד בה?

בעולם מלא במסלולים "חייבים", "אתגרים", ו"רק למיטיבי לכת", נחל אלכסנדר מציע משהו אחר. הוא מציע נגישות. נגישות לטבע, נגישות לשקט, נגישות לחיות בר אמיתיות, ונגישות לחוויה משפחתית או אישית רגועה. הוא לא דורש מכם להיות הרפתקנים קיצוניים, אלא פשוט לצאת מהבית וליהנות ממה שיש לנו קרוב. המאמץ מינימלי, אבל התמורה מקסימלית. מתי בפעם האחרונה ראיתם עשרות צבים מתחרדנים בשמש? מתי הקשבתם רק לצלילים של המים והרוח בעצים? הלולאה הזו היא תזכורת שאת הרגעים הכי יפים, הכי מרגיעים, ואפילו הכי מצחיקים (תראו איך צב מנסה לטפס על בול עץ חלק!), אפשר למצוא ממש כאן, במרחק נסיעה קצרה.

הוא גם דוגמה מדהימה לשיקום טבע. הנחל הזה היה בעבר מזוהם קשות, והיום הוא שוקק חיים. לראות את זה קורה, את הטבע מצליח להתאושש כשאנחנו עוזרים לו קצת (ובעיקר לא מפריעים לו!), זה בעצמו סוג של השראה.

אז הנה העסקה: אתם יוצאים מהבית, נוסעים קצת, חונים בקלות (או פחות בקלות, תלוי ביום), הולכים בלולאה קלה, פוגשים צבים ושאר חיות, נושמים אוויר נקי, אולי עושים פיקניק קטן, חוזרים לאוטו, וחוזרים הביתה מרוצים. פשוט ככה. בלי דרמות, בלי מפות סבוכות, ובלי הרגשה שאתם צריכים להתאמן חודשים מראש בשביל לסיים את זה. רק טבע נעים, נוף רגוע, והבנה שגם לדברים הקטנים והקרובים יש המון קסם. אז למה אתם מחכים? הלולאה של נחל אלכסנדר מחכה לכם.