מסלול טיול בצפון יוון שכל המטיילים הישראלים ממליצים עליו

בואו נודה בזה. כולנו חולמים על יוון. אבל רגע, לא כולם מתים על איים. שמש, חוף, מלא תיירים… לפעמים בא לנו קצת אחרת, נכון? משהו יותר אותנטי. משהו ירוק, גבוה, עם אוויר צלול וסיפורים עתיקים שמחכים שיגלו אותם. אז מה אם נגיד לכם שיוון כזו קיימת? ושלא צריך הפלגה אליה? היא פשוט שם, למעלה, בצפון הפראי והמקסים שלה. אם אתם מרגישים שיש שם בחוץ עולם שלם שמחכה לפגוש אתכם, עולם של נופים עוצרי נשימה, כפרים קטנים שנראים כאילו הזמן עצר בהם מלכת, אוכל שרק לחשוב עליו עושה רעב, והרפתקאות שמחכות ממש מעבר לפינה – אז המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם. אנחנו עומדים לצלול עמוק, לפרוס בפניכם את כל הקלפים, ולתת לכם את המסלול שישאיר לכם טעם של עוד (ואולי קילו או שניים בירכיים, כי יש שם גם טרקים). אז תתכוננו. יוון שלכם עומדת להשתנות.

צפון יוון: המסלול שיגלה לכם סודות שרק מקומיים מכירים

תלויים בין שמיים לארץ? בואו נתחיל מההתחלה

כשמדברים על צפון יוון, רבים יחשבו מיד על סלוניקי. ובצדק. זו העיר הגדולה והתוססת, שער הכניסה הראשי לאזור (לרוב). אבל צפון יוון זה הרבה, הרבה יותר מזה. זה פסיפס של אזורים גיאוגרפיים מגוונים בצורה קיצונית – מחופי ים כמעט טרופיים במזרח (שלום חלקידיקי, אולי בטיול אחר?) ועד פסגות מושלגות בחורף ומכוסות ירוק בוהק בקיץ במערב.

המסלול שאנחנו מציעים מתמקד בחלק המערבי והמרכזי של צפון יוון. זה החלק שהכי מצית את הדמיון כשחושבים על "יוון האחרת". זה החלק של ההרים הגבוהים, הקניונים העמוקים, והתופעות הגיאולוגיות הכי מטורפות שתראו אי פעם. אז איפה אנחנו מתחילים? בדרך כלל, סלוניקי היא נקודת נחיתה נוחה.

סלוניקי: לא רק עיר מעבר

טעות נפוצה היא להתייחס לסלוניקי רק כנקודת מוצא לרכב השכור. גדולה טעותם! סלוניקי היא עיר עם אופי. יש לה היסטוריה עשירה (רומית, ביזנטית, עות'מאנית, יהודית משגשגת שהושמדה בשואה), קו חוף יפה, שווקים שוקקים, וסצנת אוכל ובילוי תוססת שמתחרה בהצלחה אפילו באתונה (כן, אמרנו את זה בקול רם). הקדישו לה לפחות יום-יומיים. זה ישתלם לכם. בענק.

• הטיילת והמגדל הלבן: קלאסיקה. נעים לטייל, לשבת מול הים, לראות אנשים. פשוט וכיף.
• השוק המרכזי (מודייאנו ואחרים): חוויה קולינרית וחושית. תבלינים, גבינות, זיתים, בשרים, ובעיקר הרבה צבע וריחות. אל תפספסו.
• הרובע היהודי ההיסטורי: סיפור מרתק ועצוב. שרידים, בית כנסת פעיל, מוזיאון. חשוב לדעת.
• אזורי בילוי: לדיאדיקה (Ladadika) עם המסעדות והברים, או האזור שליד הכנסייה המרכזית (אגיה סופיה).

סלוניקי היא עיר ללכת בה לאיבוד (בקטע טוב), לטעום הכל, לשתות קפה בנחת (היוונים אלופים בזה), ולהרגיש את הפעימות של המקום.

הדרך לגאוגרפיה שפוגעת בפרצוף (בקטע טוב מאד!)

אחרי שטעמתם קצת מסלוניקי, הגיע הזמן לצאת לדרך. היעד הראשון במסע ההיכרות שלנו עם צפון יוון הוא אזור שעד לפני כמה שנים רק "המבינים" היו מגיעים אליו. היום הוא כבר קצת יותר מוכר, אבל עדיין שומר על קסם פראי ואותנטיות שקשה למצוא במקומות אחרים. אנחנו מדברים על זאגורי (Zagori). בערך 3-4 שעות נסיעה מסלוניקי, בכבישים שמתחילים להיות ירוקים ומפותלים יותר ויותר ככל שמתקרבים.

זאגורי: הכפרים הסודיים והקניון העמוק בעולם (יחסית)

זאגורי הוא שם כולל לאזור גאוגרפי בהרי הפינדוס. הוא מאופיין בכפרים קטנים וציוריים, בנויים כולם מאבן מקומית, משתלבים בצורה מושלמת בנוף ההררי. גולת הכותרת של זאגורי היא קניון ויקוס (Vikos Gorge), אחד הקניונים העמוקים בעולם (ביחס לרוחבו). הנופים שם פשוט היסטריים. באמת. לא תאמינו שזה ביוון.

אז מה עושים בזאגורי?

• טיולים רגליים (טרקים): יש מסלולים לכל רמה. מהליכה קצרה לנקודות תצפית מדהימות כמו בלו ויו (בלווי) שממנה רואים את הקניון מלמעלה, ועד טרקים ארוכים יותר בתוך הקניון עצמו (כן, זה אפשרי, אבל דורש תכנון והכנה).
• ביקור בכפרים: כל כפר בזאגורי הוא סיפור. מונודנדרי (Monodendri) ופפינגו (Papingo) הם אולי המפורסמים ביותר, אבל יש עשרות כפרים קטנים יותר, שקטים ומקסימים. פשוט לנסוע, לעצור איפה שנראה לכם, וללכת ברחובות האבן. תמצאו שם טברנות קטנות, בתי קפה עם עוגות ביתיות, ואווירה של פעם.
• גשרי האבן העתיקים: פזורים בכל האזור, גשרים יפים ומיוחדים שנבנו לפני מאות שנים כדי לחבר בין הכפרים מעל הנחלים. חלקם מרשימים במיוחד. חפשו את קוֹקּוֹרִיס (Kokkoris) או קוֹנִיצָה (Konitsa) – אם כי קוניצה עצמה היא עיירה קצת יותר מחוץ ללב ליבו של זאגורי הקלאסית, אבל עם גשר מרשים ביותר.
• נהר הוידומאטיס (Voidomatis): נהר צלול בצבע טורקיז, מהקרים שיש ביוון (כי המים מגיעים ישירות מההרים). אפשר לטייל לאורכו, ויש אמיצים שאפילו שוחים בו בקיץ.

שאלות ותשובות מהירות:

שאלה: האם חייבים להיות מטיילים מקצועיים כדי ליהנות מזאגורי?

תשובה: ממש לא! יש מסלולים קצרים וקלים, ותצפיות מדהימות שנגישות בקלות ברכב. אפשר פשוט להתמקד בביקור בכפרים ובנסיעה בנופים.

שאלה: איפה ישנים בזאגורי?

תשובה: בכל כפר יש בתי אירוח קטנים ומקסימים (Guesthouses או Archontika). חפשו לינה באחד מהכפרים – מונודנדרי, פפינגו, ארמבלה (Aristi), צפלובו (Tsepelovo) ועוד. הזמנה מראש, במיוחד בעונות שיא, מומלצת בחום.

שאלה: האם האוכל שונה מהאיים?

תשובה: לגמרי! פחות דגים ומאכלי ים, יותר בשרים (כבש, עז, בקר), פשטידות מקומיות מדהימות (פיטות למיניהן, עם גבינות או ירוקים), ירקות טריים מהגינה, וגבינות מקומיות חזקות וטעימות. חוויה קולינרית אמיתית.

הסלעים המרחפים: זה אמיתי?! (כן, וזה יותר מטורף במציאות)

אחרי שספגתם את הטבע הפראי של זאגורי, הגיע הזמן למעבר חד לתופעה גאולוגית ורוחנית שאין דומה לה בעולם: מטאורה (Meteora). נסיעה של כמה שעות מזאגורי (תלוי מאיפה בדיוק יוצאים) דרומה-מזרחה תוביל אתכם לאזור קלמבקה (Kalambaka), העיירה למרגלות הסלעים.

ואז אתם רואים אותם. סלעים עצומים, חלקים ותלולים, נראים כאילו נזרקו מהשמיים על ידי ענק שובב במיוחד. ועל חלק מהסלעים האלה, בגבהים שנראים בלתי נתפסים, יושבים מנזרים. כן, מנזרים! נבנו שם לפני מאות שנים על ידי נזירים שחיפשו בדידות וקרבה לאלוהים. מחזה שמשאיר פעורי פה.

מטאורה: איך לבקר נכון באתר שהוא גם פלא טבע וגם מקום קדוש?

במקור נבנו במטאורה עשרות מנזרים, חלקם נגישים רק באמצעות סולמות חבלים (תארו לעצמכם את הראיון לנזיר חדש…). היום נותרו שישה מנזרים פעילים ופתוחים לקהל (נכון לכתיבת שורות אלה), חלקם גדולים יותר וחלקם קטנים ואינטימיים יותר.

איך מתנהלים במטאורה?

• תכנון זמנים: למנזרים יש שעות פתיחה וסגירה שונות, וחלקם סגורים בימים מסוימים בשבוע. בדקו מראש!
• לבוש הולם: זכרו, אלו מקומות קדושים. כניסה רק בבגדים צנועים – כתפיים וברכיים מכוסים. לגברים ונשים כאחד. במנזרים הגדולים בדרך כלל מחלקים חצאיות או מכנסיים ארוכים בכניסה אם שכחתם, אבל עדיף להגיע מוכנים.
• הגעה למנזרים: רוב המנזרים נגישים בכביש, ולאחר מכן יש עליות במדרגות (לפעמים הרבה מדרגות!). יש חניה ליד כל מנזר.
• איזה מנזר לבקר? אם הזמן קצר, בחרו את הגדולים יותר (מטאורה הגדול, ורלאאם). אם יש לכם יותר זמן, כדאי לבקר גם בקטנים יותר (אגיוס סטפנוס – נגיש ללא מדרגות כמעט, טריניטי – דורש מאמץ אבל התצפית מדהימה, אגיוס ניקולאוס אנאפאוזאס, רוסאנו). כל אחד עם האופי והסיפור שלו.
• נקודות תצפית: יש כמה נקודות תצפית רשמיות לאורך הכביש, וגם נקודות "פראיות" יותר שדורשות קצת חיפוש. הנוף של כל המנזרים והסלעים מהצד (במיוחד בשקיעה) הוא בלתי נשכח. חפשו את "Sunset Rock".

ביקור במטאורה הוא חוויה עוצמתית, שמשלבת את הפן הפיזי (עליות, מדרגות) עם הפן הרוחני והאסתטי (נוף, ארכיטקטורה, אמנות דתית). הקדישו לו לפחות חצי יום מלא, או אפילו יום שלם אם רוצים לבקר בכמה מנזרים ולהספיק גם את השקיעה.

שאלות ותשובות מהירות נוספות:

שאלה: האם אפשר לטייל ברגל בין המנזרים?

תשובה: כן! יש מסלולים רגליים עתיקים בין המנזרים. זו חוויה מדהימה אבל דורשת כושר טוב והתמצאות. בדקו מראש מסלולים מומלצים (ואל תלכו לבד אם אינכם מנוסים בטיולי שטח).

שאלה: מה עם לינה בקלמבקה או קסטראקי?

תשובה: שתי העיירות למרגלות הסלעים מציעות מגוון רחב של מקומות לינה, ממלונות גדולים עד חדרי אירוח קטנים. קסטראקי (Kastraki) קרובה יותר לסלעים עצמם ונותנת תחושה יותר כפרית ושקטה. קלמבקה גדולה יותר ומציעה יותר אפשרויות אוכל ובילוי.

שאלה: מה אוכלים במטאורה?

תשובה: באזור תמצאו טברנות מצוינות שמגישות אוכל יווני קלאסי, עם דגש על מנות מקומיות ומוצרי יסוד טריים מהאזור. חפשו מסעדות שמגישות אוכל "של בית".

שאלה: כמה זמן להקדיש למטאורה?

תשובה: לביקור מהיר וטעימה של המקום – חצי יום מספיק לביקור בשניים-שלושה מנזרים ותצפית. כדי לחוות את המקום לעומק, לטייל רגלית, לבקר ביותר מנזרים וליהנות מהשקיעה – הקדישו יום שלם ואפילו לילה באזור.

ומה עכשיו? הפינאלה (הפתוח)

אחרי שספגתם את הטבע הפראי של זאגורי ואת הפלא המטאורי של מטאורה, יש לכם כמה אופציות לסיום הטיול, תלוי בזמן ובתחומי העניין.

• חזרה לסלוניקי: הדרך הקצרה והנוחה ביותר לטיסה חזרה הביתה. אפשר להקדיש עוד כמה שעות לטעימות אחרונות בעיר.
• המשך דרומה: אם אתם מטיילים עומק ביוון, אפשר להמשיך דרומה למרכז יוון או לכיוון אתונה.
• סיבוב להרים אחרים: בצפון יוון יש עוד אזורים הרריים מרשימים כמו רכס פיליון (אם כי הוא יותר במזרח מרכז יוון), או אפילו לעבור למקדוניה הצפונית השכנה (אגם אוכריד!).

אופציה נוספת, למי שיש זמן ומתחבר לאגמים ואווירה קצת שונה, היא לנסוע לאזור קסטוריה (Kastoria). עיירה ציורית היושבת על לשון יבשה בתוך אגם. נופים יפים, בתי עץ ישנים, אווירה רגועה. שווה בהחלט אם המסלול עובר בסביבה או אם מחפשים מקום לעצירה נינוחה יותר בדרך.

שאלות ותשובות אחרונות (לפני שאתם אורזים):

שאלה: מתי הכי כדאי לטייל בצפון יוון?

תשובה: האביב (אפריל-מאי) והסתיו (ספטמבר-אוקטובר) הם אידיאליים מבחינת מזג אוויר, פריחה (באביב) ושלכת (בסתיו). הקיץ (יולי-אוגוסט) יכול להיות חם למסלולי הליכה, אבל נהדר לאגמים ונהרות. החורף קריר עד קר, עם סיכוי לשלג בהרים, והאווירה בכפרים שקטה מאד. כל עונה והקסם שלה.

שאלה: האם קשה להתמצא?

תשובה: עם GPS או אפליקציות ניווט בטלפון (והורדה של המפות לשימוש אופליין, כי הקליטה לא מושלמת בכל מקום), ההתמצאות פשוטה למדי. הכבישים הראשיים סלולים היטב. בכפרים עצמם אין סיכוי ללכת לאיבוד, הם קטנים. השילוט בדרך כלל גם באנגלית.

שאלה: האם היוונים בצפון מדברים אנגלית?

תשובה: במקומות תיירותיים יותר כמו מטאורה או בתי אירוח בזאגורי, לרוב תמצאו מי שמדבר אנגלית בסיסית עד טובה. בכפרים קטנים מאד או טברנות שכונתיות מרוחקות, ייתכן שתצטרכו להיעזר בשפת הסימנים או Google Translate. אבל אל תדאגו, הם מאד מסבירי פנים ותמיד מוצאים דרך לתקשר. חיוך ועוד מילה או שתיים ביוונית (קאלימרה – בוקר טוב, אפיסטו – תודה) פותחים המון דלתות.

שאלה: האם זה יקר?

תשובה: ביחס לאירופה המערבית או אפילו לאיים המרכזיים ביוון, צפון יוון עדיין נחשבת ליעד יחסית זול יותר. לינה, אוכל ותחבורה (במיוחד אם מטיילים ברכב שכור עם כמה אנשים) נוחים מאד לכיס.

אז הנה זה. מסלול שייקח אתכם עמוק לתוך הלב הפועם של צפון יוון. מההמולה התוססת של סלוניקי, דרך השקט הפראי והנופים הדרמטיים של זאגורי, ועד לפלא המרחף של מטאורה. זו יוון אחרת. יוון שמפתיעה, מרגשת, ומזמינה אתכם לגלות את הסודות שלה. ארזו מזוודות (אל תשכחו נעלי הליכה!), שכרו רכב, ותתכוננו למסע שישאיר אתכם עם זכרונות שיחממו לכם את הלב הרבה אחרי שתחזרו הביתה. נתראה בצפון!