יער חולדה מסלול מעגלי: המסלול הסודי שאסור לכם לפספס

יער חולדה: המסלול שיגרום לכם לחשוב מחדש על טיולים בישראל

טוב, בואו נדבר גלוי. כמה מסלולי טיול בישראל באמת הפילו אתכם מהרגליים לאחרונה? כמה פעמים יצאתם לטייל וחזרתם עם תחושה של "טוב, היה נחמד, ראיתי עצים"? רובנו מכירים את המסלולים ה'קלאסיים', אלה שכולם מדברים עליהם, שמופיעים בכל אתר ובכל קבוצת פייסבוק. ויש מצב שזה קצת משעמם, לא? יש תחושה של מיצוי. של חיפוש אחרי משהו אחר, משהו קצת פחות צפוי, אבל עדיין קליל ונגיש. אז תכינו את עצמכם. כי היום אנחנו צוללים לתוך יער חולדה. לא, לא סתם 'עוד יער'. אנחנו מדברים על המסלול המעגלי שלו, זה שאתם כנראה מכירים רק מהשם, אם בכלל. המסלול הזה הוא בדיוק הריפרשמנט שהייתם צריכים. הוא קרוב, הוא נוח, הוא יפה ברמות שונות בכל עונה, והכי חשוב – הוא מספיק מפתיע כדי לתת לכם את ה'וואו' הקטן הזה שהיה חסר לכם. במקום לבזבז שעות על חיפושים מייגעים בגוגל, שנותנים לכם רק תיאורים יבשים של אורך המסלול ודרגת הקושי (כאילו שזה כל מה שמעניין), אנחנו הולכים לפרוט לכם כאן את הסיפור השלם. למה הוא כזה כיפי? מה תראו שם שלא תראו במקומות אחרים? איך להימנע מטעויות של מתחילים? כל הטיפים, כל הסודות, וכל מה שצריך לדעת כדי שהטיול הבא שלכם ביער חולדה יהיה פשוט מושלם. אל תלכו לשום מקום, כי אתם עומדים לגלות למה המסלול הזה הולך להיות הפייבוריט החדש שלכם. וכן, בלי בולשיט, בסוף המאמר הזה תדעו עליו הכל. אבל הכל. לגמרי.

יער חולדה: סתם כמה עצים או מקום עם אופי?

אוקיי, אז נכון, על פניו, יער חולדה זה 'עוד יער'. נוטע יערות קק"ל קלאסי, עם עצי אורן בעיקר, שמפוזרים איפשהו באזור השפלה. שום הרי אלפים, שום יערות גשם טרופיים. אבל רגע. כמו שאומרים, השטן (או במקרה שלנו, הקסם) נמצא בפרטים הקטנים. יער חולדה הוא לא סתם ערימת עצים. יש לו סיפור, יש לו היסטוריה (קיבוץ חולדה הסמוך, בית הרצל), ויש לו בעיקר – וזה מה שחשוב לנו – מסלול מעגלי גאוני. המסלול הזה לוקח את היער הקלאסי והופך אותו לחוויה כיפית, נגישה, וכן – גם קצת מסתורית אם יודעים לאן להסתכל.

למה דווקא המסלול המעגלי? מה, אין אופציות אחרות?

ברור שיש אופציות אחרות. אפשר להיכנס ליער חולדה מכל מיני כיוונים, לשוטט סתם בשבילים הפנימיים, או לעשות מסלול קווי (להתחיל בנקודה א' ולסיים בנקודה ב', מה שדורש כמובן שני רכבים או חבר שמוכן להקפיץ אתכם – מיותר לגמרי). אבל הקסם האמיתי, הנוחות המקסימלית והחוויה המגוונת ביותר טמונים במסלול המעגלי 'הרשמי'. זה שמסומן. זה שהולכים בו וחוזרים בדיוק לאותה נקודה בלי כאבי ראש לוגיסטיים. זה פשוט גאוני. זה מאפשר לכם להגיע, לחנות (על זה נדבר עוד רגע), לטייל, לחזור לאוטו ולנסוע הביתה. בום. פשוט ויעיל. ואתם יודעים מה? בטיולים, לפעמים הפשטות היא הטוויסט הכי שווה.

מה כבר אפשר לראות ביער אורנים? תתפלאו…

אוקיי, נכון, לא תראו כאן קופים או מפלי ענק. אבל יער חולדה, ובמיוחד המסלול המעגלי שלו, מציע הרבה יותר ממה שאתם חושבים. והיופי הוא שזה משתנה. משתנה לגמרי בין העונות.

• הפריחה בחורף ובאביב: זה הזמן לראות את השטיח הירוק, את הרקפות שמבצבצות בביישנות ואז מתפרצות בטירוף, את הכלניות באדום עז (אם תגיעו בזמן הנכון ולמקום הנכון, אנחנו מדברים על המדרונות שפונים צפונה ומרגישים קצת מוסתרים), ואת שאר פרחי הבר הקטנים והצבעוניים שקופצים לביקור קצר. זה מטורף כמה צבעוני יכול להיות יער שנראה סתמי בקיץ.
• הירוק של הקיץ: נכון, חם. אבל היער מספק צל. לא צל מלא ומובטח בכל רגע נתון, אבל בהחלט הרבה יותר נעים מלטייל בשטח פתוח. ועדיין, יש משהו מרגיע בירוק של האורנים גם בחום של יולי-אוגוסט. ופחות עמוס בדרך כלל.
• השלכת של הסתיו? לא בדיוק: אל תצפו לשלכת קנדית. אנחנו בישראל. אבל דווקא בסתיו, אחרי הגשם הראשון, היער מקבל חיים חדשים, האוויר נקי, וההליכה פשוט כיפית. יש גם פטריות שמבצבצות למי שמבין בזה (ואנחנו לא ממליצים לאסוף או לאכול אם אתם לא בטוחים!).

מעבר לפרחים ועצים, יש במסלול הזה גם את בריכת חולדה (שימו לב, היא לא תמיד מלאה, אל תבנו עליה כנקודת שחייה אלא יותר כנקודת עניין היסטורית-נופית), שרידי מבנים ישנים (אותנטיים לגמרי ומסקרנים), ויש גם פינות ישיבה פזורות לאורך המסלול, חלקן עם שולחנות, חלקן סתם סלעים נוחים. זה מאפשר לעשות הפסקות אמיתיות, לאכול משהו בנחת, או סתם לשבת ולהקשיב לשקט (אם אין ילדים רצים וצועקים בקרבת מקום, כמובן).

איך מגיעים ולא מתברברים בדרך?

הגעה ליער חולדה היא די פשוטה, אבל יש כמה ניואנסים קטנים ששווה להכיר כדי לא להתחיל את הטיול בעצבים. היער נמצא בסמוך לקיבוץ חולדה ולכפר הנוער בן שמן. הגישה העיקרית היא מכביש 44. מכיוון צפון (אזור רמלה/לוד), נוסעים דרומה על כביש 44. אחרי שחוצים את צומת חולדה (שבו כביש 442 מתחבר מכיוון מערב – מודיעין), ממשיכים עוד קצת על 44, ואז תראו פנייה ימינה (מערבה) מסומנת ליער חולדה. מכיוון דרום (אזור באר טוביה/קרית מלאכי), נוסעים צפונה על כביש 44, עוברים את הכניסה לקיבוץ חולדה, והפנייה ליער תהיה שמאלה (מערבה). הפנייה די ברורה ומסומנת.

האם יש חניה? שאלה של מיליון דולר (כמעט)

זו נקודה קריטית, במיוחד בסופי שבוע ובעונות שיא (אביב, חנוכה, פסח). יש חניה מוסדרת יחסית בכניסה ליער (ליד הפנייה מהכביש). החניה הזו מתמלאת מהר מאוד. מה עושים אם אין מקום? יש המון מקום בשולי הכביש הפנימי שמוביל לתוך היער. פשוט להמשיך ישר אחרי הפנייה מהכביש הראשי (44), והשוליים די רחבים ורוב האנשים חונים שם לאורך הדרך. זה חוקי לחלוטין ומוכר. אז אל תילחצו אם החניה הראשית מלאה. פשוט תמשיכו פנימה, תמצאו מקום נוח לחנות בשוליים (שימו לב לא להפריע לתנועה), ומשם מתחילים לצעוד. נקודת ההתחלה של המסלול המעגלי נמצאת ליד החניה המרכזית, אבל אפשר פשוט לצעוד מהמקום שבו חניתם בשוליים עד לנקודת ההתחלה (או פשוט להיכנס למסלול מהנקודה שבה חניתם, זה מעגלי, זוכרים?).

מתי הזמן הכי טוב לבקר? רמז: לא תמיד כשיש חופש…

כמו שכבר רמזנו, כל עונה והיופי שלה. אבל אם אתם רודפים אחרי הפריחה המטורפת, חורף ובעיקר אביב (מרץ-אפריל) זה הזמן לכם. הכל ירוק, פורח, והטמפרטורות בדרך כלל נעימות להליכה. החיסרון: עמוס. עמוס מאוד. סופי שבוע בחודשים האלה ביער חולדה הם קרנבל של משפחות, ילדים, פיקניקים, ורעש. לא תמיד החוויה הכי רגועה.

• סתיו (אוקטובר-נובמבר): אחרי הגשם הראשון. אוויר נקי, פחות אבק, הטבע מתעורר אבל עדיין לא בשיא הלחץ. פחות עמוס בדרך כלל. אחלה זמן למי שמעדיף שקט.
• חורף (דצמבר-פברואר): ירוק ופורח (אבל אולי פחות מטורף מבשיא האביב). יכול להיות קר או גשום. אם קר ויבש – תענוג. אם גשום – פחות מומלץ למסלול הליכה (אלא אם אתם ממש בקטע של בוץ).
• אביב (מרץ-מאי): שיא הפריחה, שיא היופי, שיא העומס. להתכונן בהתאם. להגיע מוקדם מאוד בבוקר אם רוצים להימנע מההמונים.
• קיץ (יוני-ספטמבר): חם, יבש, פחות פרחים. אבל עדיין ירוק, מספק צל חלקי, ובעיקר – ריק יחסית. למי שלא מפחד מחום (ולהגיע עם הרבה מים!), זה יכול להיות זמן טוב לטיול רגוע.

בקיצור, הזמן הכי טוב תלוי מה מחפשים. שקט? סתיו/קיץ. פריחה? אביב. למי שמחפש את השילוב, אולי סוף חורף או תחילת אביב (פברואר-מרץ) זה זמן טוב, לפני שהעומס נהיה היסטרי.

כמה זמן המסלול *באמת* לוקח? (לא מה שרשום בשלטים היבשים)

המסלול המעגלי ביער חולדה הוא באורך של כ-3-4 קילומטרים. זה נשמע קצר, וטכנית אפשר ללכת אותו בקצב מהיר בחצי שעה-40 דקות. אבל! ואבל גדול! המטרה בטיול כזה היא לא לדפוק וי על השעון. המטרה היא ליהנות. לשבת, לנוח, לנשום, להסתכל על פרח קטן שצומח במקום לא צפוי, לזהות ציפור שאתם לא מכירים, לעצור לצילום, או סתם לשבת על ספסל מול נוף ירוק. אז אם אתם הולכים בקצב רגוע, עם הפסקות, צילומים, אולי פיקניק קצר – המסלול בקלות יכול לקחת לכם שעה וחצי, שעתיים, ואפילו יותר אם אתם באמת מתחרדנים. אז אל תתכננו את היום שלכם בדקה. קחו בחשבון שזה מסלול קליל ונגיש, אבל אפשר למרוח אותו ולהפוך אותו לחוויה נינוחה. זו הליכה במישור יחסי עם עליות וירידות קלות מאוד, מתאים לכל רמת כושר, גם לילדים קטנים (בלי עגלות שטח כבדות מדי, כי השבילים לא סלולים לגמרי). זו גם הסיבה שכל כך הרבה משפחות מגיעות לשם.

מה לארוז למסלול הקליל הזה? מעבר למים, כמובן

גם למסלול קליל צריך להגיע מוכנים. זה לא טיול הישרדות, אבל תמיד עדיף שיהיה לכם מה שצריך מאשר שתיתקעו באמצע היער ותקללו. אז הנה הצ'ק ליסט הלא רשמי:

• מים: ברור. גם בחורף, גם בקיץ. תמיד מים. יותר ממה שנדמה לכם שתצטרכו.
• נעלי הליכה נוחות: לא חייבים מגפי טיולים מקצועיים, אבל כפכפים או סנדלים פתוחים זה רעיון רע. שביל עפר, אבנים קטנות, אולי קוצים בצדדים. נעלי ספורט סגורות או נעלי הליכה קלות יעשו את העבודה מעולה. העיקר שיהיה נוח וסגור.
• כובע וקרם הגנה: בקיץ – מאסט. באביב/סתיו/חורף – אם יש שמש, עדיף. חלק מהמסלול מוצל, חלק פחות.
• תיק קטן: לשים בו את המים, החטיפים, הטלפון, המפתחות וזהו. לא צריך סק כבד.
• חטיפים קטנים: תמיד כיף לעצור להפסקה קצרה ולאכול משהו קטן. פירות יבשים, אגוזים, חטיף אנרגיה. לא ארוחת גורמה, משהו קליל.
• שקית אשפה: קריטי! בבקשה, בבקשה, אל תשאירו זבל ביער. קחו אתכם שקית קטנה לאסוף את האשפה שלכם (שאריות אוכל, עטיפות חטיפים, בקבוקי מים ריקים) וקחו אותה איתכם החוצה לפח. היער הוא לא פח ענק. תודה.
• מצלמה/טלפון: היער יפה, במיוחד בעונות הפריחה. שווה לתעד.
• מגבונים לחים/ג'ל חיטוי: תמיד שימושי, במיוחד לפני שאוכלים.

איך להתלבש? אל תבואו בחליפה…

בגדים נוחים להליכה. רצוי מכנסיים ארוכים (להגנה מקוצים או גירויים מהצמחייה הנמוכה, למרות שבמסלול המרכזי זה פחות בעייתי) וחולצה קצרה או ארוכה קלה בהתאם למזג האוויר. בקיץ – כמה שיותר קל. בחורף – שכבות, כדי שתוכלו להוריד אם מתחמם תוך כדי הליכה. הנעליים, כאמור, סגורות ונוחות. זה הכל. שום דבר מסובך.

שאלות נפוצות (כי תמיד יש שאלות)

אז ריכזנו לכם כמה מהשאלות שסביר להניח יעלו לכם בראש, ותשובות קצרות ויעילות:

ש: האם המסלול מתאים לעגלות ילדים?
ת: עם עגלת שטח טובה ויציבה – כן, לרוב המסלול. עם עגלה רגילה – יהיה לכם קשה מאוד בחלקים מסוימים בגלל אבנים ושורשים. עדיף מנשא או לתת לילדים ללכת לבד (אם הם בגיל המתאים).

ש: האם מותר להגיע עם כלבים?
ת: כן, בטח! היער הוא מקום נהדר לכלבים. רק בבקשה, בבקשה, לאסוף אחרי הכלב שלכם. יש שקיות ייעודיות, השתמשו בהן. ושמרו עליהם קשורים כדי לא להפריע למטיילים אחרים ולשמור עליהם (וגם על חיות הבר שבטח נמצאות איפשהו בסביבה).

ש: האם יש שירותים ביער?
ת: יש שירותים בכניסה הראשית ליער (ליד החניה המרכזית ובריכת חולדה). הם לא תמיד במצב תקין ו/או נקי במיוחד, אבל יש. עדיף להתארגן מראש אם אפשר.

ש: האם המסלול מסומן היטב?
ת: כן, המסלול המעגלי המרכזי מסומן בסימון שבילים ברור למדי (בדרך כלל לבן-כחול-לבן או בצבעים דומים של קק"ל, תלוי איפה נכנסים). קשה ללכת לאיבוד במסלול המרכזי. יש שבילים צדדיים שלא מסומנים, שם צריך להיזהר אם מחליטים לחקור.

ש: האם יש נקודות מים במסלול?
ת: לאורך המסלול עצמו אין נקודות מים לשתייה. יש ברזים ליד השירותים והחניה המרכזית, אבל תמיד עדיף להגיע עם מים מהבית ולהיות עצמאיים.

ש: האם יש ספסלים או פינות ישיבה?
ת: כן, פזורות לאורך המסלול. חלקן שולחנות פיקניק, חלקן ספסלים פשוטים, חלקן סתם מקומות נוחים לשבת עליהם. יש איפה לנוח.

ש: האם המסלול מתאים לאופניים?
ת: המסלול המעגלי הספציפי הזה פחות מיועד לאופניים, כי הוא שביל הליכה צר יחסית בחלקים ממנו ויש בו לא מעט הולכי רגל וילדים. יש שבילי אופניים ייעודיים ביער חולדה (וחלק מיער בן שמן הסמוך), כדאי לחפש אותם אם אתם מגיעים לרכוב.

ה"וייב": למה שתתאהבו ביער הזה?

מעבר לכל הפרטים הטכניים, יש ליער חולדה ולמסלול המעגלי שלו וייב מיוחד. זה וייב של נגישות, של קלילות, של טבע בלי יומרות. זה לא הטיול שתתכננו לו חודשים מראש או שתצטרכו בשבילו ציוד מיוחד. זה הטיול של הרגע האחרון, של "בא לי לנשום אוויר", של "איפה אפשר לטייל קרוב ולא להיות בפקק שעתיים לכל כיוון".

• הוא נגיש: קרוב למרכז, קל להגיע, קל לחנות, המסלול קל פיזית.
• הוא יפה (בזמן הנכון): כשהכל פורח, זה פשוט תענוג לעיניים. גם כשהוא פחות צבעוני, הוא עדיין ירוק ונעים.
• הוא מגוון יחסית לגודלו: יש בו שילוב של אזורים מוצלים יותר, אזורים פחות מוצלים, פינות ישיבה, את בריכת חולדה ההיסטורית.
• הוא מתאים לכולם: משפחות עם ילדים, זוגות, מטיילים בודדים, קבוצות חברים. כולם יכולים למצוא את מקומם כאן.
• הוא מזמין לפיקניק: המון פינות מוצלות ושולחנות פזורים הופכים אותו למקום מושלם לעצור, לפרוס שמיכה ולאכול בנחת.

אפילו אם אתם ציניקנים כמונו לפעמים, קשה לא להתמסר לקסם הפשוט של המקום הזה. הוא פשוט עושה טוב על הלב. בלי דרמות, בלי קשיים, פשוט טיול כיפי.

יותר מסתם הליכה: מה עוד אפשר לעשות מסביב?

האזור של יער חולדה ויער בן שמן הסמוך הוא אזור שופע פעילויות ואטרקציות. אם אתם כבר מגיעים לאזור, שווה לשקול לשלב את הטיול ביער עם משהו נוסף:

1. פיקניק אמיתי: כאמור, היער מלא בפינות פיקניק מוצלות. תביאו סלסלה מלאה כל טוב, מחצלת או שמיכה, ותבלו כמה שעות בנחת.
2. רכיבת אופניים: כאמור, לא במסלול המעגלי הספציפי, אבל ביער חולדה וביער בן שמן יש שבילי אופניים מסומנים ברמות קושי שונות.
3. ביקור בבריכת חולדה: גם אם היא יבשה, זו נקודה היסטורית מעניינת.
4. טיול קצר ביער בן שמן הסמוך: יש בו מסלולים נוספים, תצפיות נוף (מצפה מודיעים למשל), ואפילו גן בוטני קטן ומקסים.
5. ביקור בקיבוץ חולדה: אם אתם בקטע של היסטוריה ציונית, אפשר לתאם ביקור (אולי דרך הארכיון או גופים אחרים).
6. קפה ומאפה באזור: יש בתי קפה ומסעדות ביישובים ובקיבוצים הסמוכים (כמו כפר רות, מודיעין).

בקיצור, יער חולדה יכול להיות רק חלק מיום טיול מלא וגדוש, או לעמוד בפני עצמו כפעילות קלילה של כמה שעות. הבחירה כולה שלכם.

אז הנה זה. המסלול המעגלי ביער חולדה. לא המאגניב ביותר בארץ אולי, אבל בהחלט אחד היותר נגישים, כיפיים, ומפתיעים אם רק נותנים לו צ'אנס. הוא מוכיח שלא צריך לנסוע שעות או לטפס על הרים בשביל ליהנות מהטבע ולהשתחרר קצת מהשגרה. בפעם הבאה שאתם מחפשים איפה לטייל, זכרו את יער חולדה. תגיעו מוכנים (עם מים, נעליים נוחות והומור טוב), תנצלו את הטיפים שנתנו לכם כאן, ואנחנו בטוחים שתחזרו הביתה עם חיוך. בלי לחפש עוד כלום בגוגל. כי עכשיו אתם יודעים הכל. יאללה, לכו לטייל!