פינת החי פארק לכיש: המקום הסודי שהילדים שלכם חייבים להכיר

אתם מכירים את זה? אתם מתכננים יום חופש, אולי סוף שבוע עם הילדים (או הנפש הצעירה שבכם), ומחפשים משהו שהוא… ובכן, לא עוד סתם "עוד משהו". משהו עם קצת קסם. עם מגע. עם חיבור. עם ריח של טבע וקצת צואה של עיזים, כן, גם זה חלק מהעניין. אז תרשו לי לספר לכם על מקום שהוא בדיוק כזה, ועוד קצת. מקום שנראה פשוט מבחוץ, אבל מסתיר בתוכו עולם שלם של רגעים קטנים וגדולים, חיוכים רחבים, וכן, גם כמה קרקורים והמלטות. אם אתם רוצים להבין למה כל כך הרבה אנשים חוזרים לשם, למה הילדים לא רוצים ללכת הביתה, ולמה גם אתם הולכים להתאהב במקום הקטן והשמח הזה – אתם בדיוק במקום הנכון. אל תזוזו. מסע החושים (והפרוות) מתחיל עכשיו.

הפנינה השקטה בפארק לכיש: למה דווקא היא?

בואו נודה על האמת. יש הרבה פינות חי בארץ הקטנה שלנו. חלקן גדולות, חלקן קטנות, חלקן מרשימות, חלקן… ובכן. אז מה מיוחד דווקא בפינת החי בפארק לכיש? מה גורם לה לבלוט בשטח ולהיות יעד כל כך אהוב על משפחות (וגם מבוגרים שמתגעגעים לזמנים פשוטים יותר)?

התשובה פשוטה, כמו הדברים הכי טובים בחיים. זו לא הפינה חי הכי גדולה בעולם. היא לא מתיימרת להציג נמרים או פילים (תודה לאל). הכוח שלה טמון בפשטותה, באווירה הרגועה והפסטורלית שבה, וביכולת שלה לחבר אותנו, ובעיקר את הילדים שלנו, חזרה לחיים הפשוטים, לחקלאות, לבעלי חיים שאפשר באמת לפגוש, לגעת (בעדינות!), וללמוד עליהם מקרוב.

היא ממוקמת בלב פארק לכיש העצום והיפהפה באשדוד, וזה יתרון אדיר בפני עצמו. היא לא יעד בודד, אלא חלק מחוויה כוללת. אפשר לשלב ביקור בה עם פיקניק בפארק, עם טיול לאורך הנחל, עם משחקים במתקנים. היא משתלבת בהרמוניה עם הסביבה הטבעית, ולא מרגישה כמו גן חיות כלוא.

מי גרים שם ומה הם רוצים מכם בעצם?

טוב, הם לא רוצים מכם הרבה. בעיקר יחס טוב, קצת כבוד למרחב האישי שלהם, ואם במקרה יש לכם עלים ירוקים וטעימים בקצה האצבע – בונוס רציני (אבל רק מה שמותר להם לאכול, כמובן! נגיע לזה).

הכוכבים הבלתי מעורערים של פינת החי בפארק לכיש הם לרוב חיות משק מוכרות ואהובות. כאלה שרואים בספרים או בטלוויזיה, אבל פה יש לכם הזדמנות לפגוש אותם לייב.

אז את מי פוגשים בפינת החי?

• עיזים וכבשים: המאסטרים של יצירת הקשר. תמיד שמחים לראות אורחים, סקרנים, ולעיתים קרובות גם די רעבים לתשומת לב (ולעלים). הם מסתובבים בחופשיות יחסית במתחמים המיועדים, ומאפשרים מפגש קרוב. חשוב ללמד את הילדים לגשת אליהם בעדינות, בלי לרוץ או לצרוח. הם לא אוהבים דרמות.
• תרנגולות ותרנגולים: אדוני החצר הבלתי מעורערים. לפעמים נדמה שהם מנהלים את המקום. צבעוניים, קולניים מדי פעם, ומרתקים לראות אותם מגרדים באדמה ומחפשים תולעים. זו הזדמנות מצוינת להסביר לילדים מאיפה מגיעות הביצים שהם אוכלים בבוקר.
• אווזים וברווזים: הפלצנים של החבורה. צועדים בחשיבות עצמית, משמיעים קולות מצחיקים, ולפעמים גם רודפים אחד אחרי השני סתם בשביל הספורט. מים הם הבית שלהם, אז חפשו אותם ליד מקווי מים קטנים אם יש כאלה במתחם.
• סוסים וחמורים: הענקים העדינים. לרוב נמצאים במכלאות מעט יותר מרוחקות או גדולות, אבל עדיין מאפשרים הצצה מקרוב לחיה הגדולה והמרשימה הזו. זו הזדמנות להבין את גודלם, את יופיים, ולפעמים גם להאכיל (אם מותר ועם פיקוח!).
• ארנבות ושפני סלע: היצורים החמודים והביישנים יותר. הם נוטים להסתתר או להיות פחות אינטראקטיביים מעיזים למשל, אבל התבוננות בהם יכולה להיות מרתקת לא פחות. זו הזדמנות ללמוד על חיות קטנות ומהירות.

המגוון הזה, של חיות משק קלאסיות, יוצר אווירה אותנטית של חווה קטנה. הוא מאפשר לילדים (ולנו) לראות, להריח (טוב, נו), ולשמוע את החיות האלה בסביבתן. זה לא גן חיות עם חיות אקזוטיות שראינו רק בסרטים, אלו חיות שיש להן קשר היסטורי עמוק לחיי האדם, והמפגש איתן מרגיש שורשי וחינוכי.

5 סודות לביקור שהוא וואו ולא סתם "היינו"

ללכת לפינת חי זה נחמד. להפוך את זה לחוויה בלתי נשכחת – זה כבר אומנות. ואני כאן כדי לחשוף בפניכם כמה סודות קטנים וחשובים שישדרגו לכם את הביקור פלאים.

1. הגיעו מוקדם בבוקר (או מאוחר אחה"צ): השעות הכי טובות הן שעות הפעילות הפחות עמוסות של בעלי החיים ושל המבקרים. בשעות הבוקר המוקדמות, כשהטמפרטורות נעימות, החיות הרבה יותר פעילות, אנרגטיות, ופתוחות לאינטראקציה. הן בדיוק התעוררו, רעבות, סקרניות. גם אחה"צ, לקראת סגירה, יכול להיות נעים ופחות עמוס. בצהריים, בחום, גם לחיות וגם לכם בא בעיקר לנוח בצל.
2. הביאו נשנושים מותרים (אבל תשאלו קודם!): לפעמים, ובהתאם למדיניות המקום ולסוג החיות, מותר להאכיל את החיות. אבל וזה אבל גדול: רק עם מה שמותר להאכיל אותן! אוכל לא מתאים עלול להזיק להן מאד. לרוב מדובר בירקות מסוימים (כמו חסה או גזר). הכי טוב לשאול צוות במקום, אם יש כזה, או לבדוק אם יש שלטים עם הוראות. האכלה נכונה יכולה להיות חוויה מקרבת ומלמדת.
3. תצפתו לפני שאתם מתקרבים: במקום לרוץ ישר לעיזים, קחו כמה רגעים להתבונן. איך החיות מתנהגות? מה הן עושות? לומדים המון מהתבוננות שקטה. זה גם נותן לחיות הזדמנות להתרגל לנוכחות שלכם לפני שאתם פולשים למרחב שלהן.
4. אל תתביישו להיות ילדים בעצמכם: כן כן, גם אתם. תתכופפו לגובה העיזים, תסתכלו להן בעיניים, תחקו קולות (בעדינות!). ככל שתהיו יותר סקרנים ופתוחים, כך החוויה תהיה יותר כיפית ומשמעותית, גם עבורכם וגם עבור הילדים שלכם שלומדים מכם.
5. שלבו את הביקור עם שאר הפארק: כפי שאמרתי, הפינה חי היא רק חלק מהפסיפס של פארק לכיש. תכננו את היום כך שיכלול גם זמן משחק במתקנים, ריצה על המדשאות הרחבות, פיקניק נעים ליד הנחל. זה הופך את היציאה כולה להרבה יותר עשירה ומגוונת, ולא רק "קפצנו לראות חיות".

קצת לוגיסטיקה, בלי כאבי ראש

אוקיי, אז השתכנעתם (אני מקווה). עכשיו בטח בא לכם לדעת איך מגיעים לשם, כמה עולה, ומתי פתוח.

איפה זה בדיוק? פינת החי נמצאת בתוך פארק לכיש העירוני של אשדוד. זה פארק ענק שממוקם במזרח העיר, נגיש למדי עם רכב.

איך מגיעים? עם וויז או גוגל מפות זה הכי פשוט. חפשו "פארק לכיש אשדוד". יש חנייה בשפע בתוך הפארק, לרוב ללא תשלום (אבל תמיד כדאי לוודא). כשתגיעו לפארק, פינת החי לרוב מסומנת בשילוט. היא נמצאת בחלקו המזרחי יחסית של הפארק.

כמה זה עולה? וזה אחד היתרונות הגדולים: הכניסה לפארק לכיש, כולל פינת החי, היא לרוב ללא תשלום! זה הופך אותה לאופציה נהדרת ונגישה לכולם. כן, שמעתם נכון. בילוי משפחתי איכותי, בחינם. נדיר במחוזותינו, נכון?

מתי פתוח? כאן המקום להדגיש: פינת החי עצמה לרוב פתוחה בשעות האור. מכיוון שהיא נמצאת בפארק פתוח, אין לה "שעות פתיחה" קלאסיות כמו גן חיות מסודר עם קופות. יחד עם זאת, רצוי להגיע בשעות שבהן יש פעילות בפינה עצמה – לרוב מדובר בשעות הבוקר ואחה"צ, כפי שהמלצתי קודם. הפארק עצמו פתוח לרוב 24/7, אבל כדי ליהנות מהחיות, תגיעו בשעות סבירות. חשוב תמיד לבדוק עדכונים אחרונים באתר עיריית אשדוד או במקורות מידע רשמיים אחרים, למקרה שיש שינויים בשעות או בהנחיות.

שאלות שקופצות לראש (ועכשיו גם התשובות)

בטח יש לכם עכשיו כמה סימני שאלה. זה טבעי. הנה כמה מהשאלות הנפוצות ביותר, ותשובות שיעשו לכם סדר.

האם המקום מוצל? כדאי להגיע בקיץ?

יש אזורים מוצלים בפינת החי וגם בפארק בכלל. בקיץ הישראלי החם, הביקור בצהריים פחות מומלץ (גם לכם וגם לחיות). שעות הבוקר המוקדמות (לפני 10:00) או אחה"צ המאוחרות (אחרי 16:00-17:00) הן אידיאליות בקיץ. תמיד תביאו מים וקרם הגנה.

האם הפינה חי מתאימה גם לפעוטות קטנטנים?

בהחלט כן. זו חוויה חושית נהדרת לפעוטות. הם יכולים לראות את החיות, לשמוע את הקולות, להריח את הריחות. כמובן, ההשגחה צריכה להיות צמודה ביותר, וחשוב לוודא שהם לא נוגעים בחיות בצורה אגרסיבית או מכניסים ידיים לפה אחרי מגע עם חיות או עם הקרקע.

האם מותר להביא אוכל לפיקניק לפארק?

כן! פארק לכיש הוא מקום מושלם לפיקניקים. יש מדשאות ענקיות, שולחנות פיקניק, ופינות ישיבה. תוכלו לשלב את הביקור בפינת החי עם ארוחת צהריים או ערב נעימה בטבע.

יש שירותים נגישים בפארק?

כן, בפארק לכיש ישנם מתקני שירותים, כולל שירותי נכים, הפזורים ברחבי הפארק. לרוב הם נקיים ומתוחזקים.

האם אפשר לגעת בכל החיות?

לא בכל החיות. החיות שמיועדות למגע (כמו עיזים וכבשים במתחמים מסוימים) יהיו לרוב נגישות יותר. חיות אחרות נמצאות במכלאות סגורות יותר למען ביטחונן וביטחונכם. בכל מקרה, גם כשמותר לגעת, זה חייב להיות בעדינות רבה, בלי להציק או לרדוף אחרי החיות. זכרו שהן לא צעצועים.

האם יש פעילויות נוספות בפינת החי או בפארק?

פינת החי עצמה היא האטרקציה המרכזית במתחם הזה. בפארק לכיש הענק יש עוד המון מה לעשות: מתקני משחק מגוונים, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, אגם מלאכותי (לא לשחייה!), גן בוטני קטן, ועוד המון מרחבים פתוחים לרוץ ולהשתולל. כדאי לבדוק מראש אם יש אירועים מיוחדים בפארק בתאריך הביקור שלכם.

למה בסוף היום תרגישו שעשיתם את הדבר הנכון?

כי בעולם שרץ קדימה במהירות מטורפת, שכולו מסכים וטכנולוגיה, יש ערך עצום לרגעים שבהם אנחנו מתנתקים ומתחברים חזרה לדברים הבסיסיים באמת. לטבע. לבעלי חיים. לפינות חי כמו זו שבפארק לכיש יש כוח מיוחד לעשות בדיוק את זה.

הן מלמדות אותנו (ואת הילדים) על אחריות, על חמלה, על ההבדל בין החיים בעיר לחיים בכפר. הן מספקות חוויות חושיות עשירות – קולות של חיות, ריחות של טבע, מגע של פרווה רכה (שוב, בעדינות!). הן מאפשרות רגעים של שקט, של התבוננות, של פליאה.

אז בפעם הבאה שאתם מחפשים יעד לבילוי משפחתי קליל, נעים, ועם ערך מוסף אמיתי, תחשבו על פינת החי בפארק לכיש. היא אולי לא הכי גדולה או הכי נוצצת, אבל היא אחת האמיתיות והכנות שיש. והאמת, זה כל מה שצריך לפעמים. צאו לטבע, פגשו את החיות, ותנו לעצמכם רגע לנשום ולהתחבר מחדש. מבטיח שתצאו משם עם חיוך גדול, ואולי גם עם קצת קש שנדבק לנעליים. וזה לגמרי בסדר.