נחל דליות מסלול מעגלי מדהים שלא תרצו לפספס השנה
יש מקומות שהם יותר ממסלול טיול.
הם חוויה.
מסע קצר לתוך הטבע הפראי והירוק.
אחד כזה שמנקה את הראש מכל בלאגן היומיום.
אחד כזה שגורם לך להרים את הסנטר, לנשום עמוק ולשאול: "איך לעזאזל לא הייתי פה קודם?".
אנחנו מדברים על נחל דליות.
ובעיקר, על המסלול המעגלי שלו.
זה לא סתם עוד שביל מסומן על מפה.
זו הזדמנות לגלות פינה קסומה ברמת הגולן, שמציעה שילוב מנצח של מים זורמים, נוף עוצר נשימה וקצת אדרנלין בריא.
אם נמאס לכם מהמסלולים הרגילים, העמוסים, אלה שכולם כבר מכירים…
אם אתם מחפשים משהו קצת אחר.
משהו שירגיש כמו הרפתקה אמיתית.
המשיכו לקרוא.
כי הולך להיות מעניין.
ומאד, אבל מאד רטוב.
דליות: הלב הפועם של רמת הגולן?
טוב, אולי "הלב הפועם" זה קצת דרמטי.
אבל בואו נודה בזה.
רמת הגולן היא לא רק יין ויקבים מפוצצים תיירים.
יש בה פינות נסתרות יותר.
פחות מדוברות.
כאלה שצריך להתאמץ בשבילן קצת.
ונחל דליות הוא בדיוק כזה מקום.
הוא מתפתל לו בנופי הבזלת הפראיים.
חותך את הרמה בגאיות עמוקים.
ומייצר מפלים ובריכות טבעיות.
במיוחד בחלקו המרכזי והתחתון.
הוא חלק ממערכת הנחלים שיורדת מהגולן לכיוון הכנרת.
אבל יש בו משהו מיוחד.
אווירה אחרת.
שקט יחסי (תלוי כמובן בעונה וביום בשבוע).
והזדמנות לשמוע רק את רחש המים והרוח.
המסלול המעגלי בדליות הוא לא מסלול של "קלי קלות".
הוא דורש קצת מאמץ.
קצת התמודדות עם תוואי שטח משתנה.
אבל התגמול?
אלוהי.
בריכות עמוקות לטבילה.
מפלים שוצפים (בעונה הנכונה).
קניון בזלתי מרשים.
והרגשה שגיליתם סוד.
סוד קטן וירוק באמצע המדבר.
או יותר נכון, באמצע הבזלת.
המסלול המעגלי: כמה זמן זה לוקח? ומה באמת רואים?
הגענו לעיקר.
המסלול המעגלי.
זה המסלול הפופולרי ביותר כאן.
ולא סתם.
הוא לוקח אתכם דרך החלקים הכי יפים של הנחל.
הוא מאפשר לכם לחוות את הקניון, את המים, את הבריכות.
ואז לחזור לנקודת ההתחלה.
בלי צורך בהקפצות רכב מסובכות.
שזה תמיד פלוס רציני.
במיוחד למי שלא בא עם פמליה שלמה של נהגים מתנדבים.
הצצה לנתיב: איפה נתקעים (או נרטבים)?
המסלול המעגלי של נחל דליות מסומן בדרך כלל בירוק.
הוא מתחיל ומסתיים באזור חניון דליות (או בקרבתו, תלוי מאיפה בדיוק נכנסים).
האורך שלו הוא בערך 4-5 קילומטרים.
שלא נשמעים הרבה.
אבל אל תטעו.
זה לא מסלול מישורי וקל.
- מתחילים בירידה תלולה למדי לתוך הקניון. הירידה הזו עלולה להיות מחליקה, במיוחד אחרי גשם. רצוי להיעזר בשרשרראות שיש בחלקים מסוימים.
- נכנסים לערוץ הנחל. ומכאן… מתחיל הבלגן הרטוב.
- חלק מהמסלול עובר ממש בתוך המים. כן, בתוך. לא ליד.
- יש קטעי הליכה על סלעים.
- יש קטעים שבהם צריך לחצות את הנחל.
- יש גם קטעים שבהם צריך לשחות! או לפחות לטבול לגמרי. יש כמה בריכות עמוקות לאורך המסלול.
- מגיעים למפלונים קטנים, לבריכות גדולות.
- עוברים דרך צמחייה עשירה שגדלה בזכות המים.
- השביל המסומן ירוק מוביל אתכם במעלה הנחל.
- בחלק מסוים (תשימו לב טוב לסימונים!), המסלול פונה ימינה (מזרחה) ועולה במעלה תלול אל מחוץ לקניון.
- העלייה מחוץ לקניון יכולה להיות מאתגרת. שוב, תלולה. על סלעים. בקיץ גם חמה.
- המסלול העליון (השביל האדום או הירוק שמתחבר בסוף) מוביל אתכם חזרה לנקודת ההתחלה.
- החלק העליון פחות דרמטי מהקניון עצמו, אבל מציע נופים יפים של האזור.
זמן ההליכה?
זה תלוי בקצב שלכם.
ובכמה זמן תבחרו לבלות בטבילות בבריכות.
כי ברור שתבחרו לבלות בטבילות.
אי אפשר להיות פה ולא לקפוץ למים.
בדרך כלל, המסלול לוקח בין 3 ל-5 שעות.
אם אתם ממש מהירים ולא עוצרים לטבילה בכל בריכה (למה לא בעצם?), אולי 3 שעות.
אם אתם רוצים ליהנות, להשתכשך, לנוח ליד המים, לאכול משהו – קחו בחשבון 4-5 שעות בקלות.
7 פלאים שתפגשו בדרך (או פחות, תלוי בעונה)
אז מה מחכה לכם שם בפנים?
המסלול המעגלי בדליות הוא חגיגה לחושים.
1. המים, המים, המים: זה המרכיב המרכזי. הנחל זורם כמעט כל השנה. בעוצמות שונות. בעונה הנכונה (אביב אחרי חורף גשום) – הוא שוצף וגועש. בריכות עמוקות, מים צלולים (בדרך כלל). תענוג אמיתי.
2. בריכת המשאלות (שם לא רשמי, המצאתי הרגע): יש לאורך המסלול כמה בריכות פשוט מושלמות. עמוקות מספיק לשחייה קצרה. מוקפות בצמחייה. המים קרירים ומרעננים. אידיאלי לעצירת פיקניק קצרה או סתם לשכב על הגב במים ולהסתכל על העצים מעליכם.
3. הקניון הבזלתי: הליכה בתוך קניון צר יחסית. מצוקי בזלת מתנשאים משני הצדדים. הסלעים כהים ודרמטיים. זה נותן תחושה של הליכה במקום בתולי, פראי. הצורות הגיאולוגיות מעניינות.
4. מפלים קטנים: אמנם לא מדובר במפלי ענק כמו בגולן הצפוני יותר, אבל יש לאורך המסלול כמה מפלים קטנים ויפים. חלקם יוצרים בריכות מתחתם. בעונה השוצפת, הם מוסיפים פסקול מרגיע (או רועם) לטיול.
5. הצמחייה: בגלל המים הזורמים, ערוץ הנחל עשיר בצמחייה. הרדוף הנחלים פורח בקיץ ומוסיף צבע ורוד משגע. עצי ערבה, פטל קדוש, ושלל צמחי מים. זו ריאה ירוקה בתוך הנוף הבזלתי.
6. עולם החי (אם יש לכם מזל ועין טובה): ציפורים למיניהן, שפני סלע מתחממים על הסלעים (תמיד תענוג לראות אותם), חרקים מעניינים ליד המים. לפעמים גם תראו עדויות לנוכחות של יונקים גדולים יותר, כמו שועלים. היו קשובים ועיניכם פקוחות.
7. השקט: בהנחה שלא הגעתם בשבת בבוקר שיא העונה עם כל המדינה, יש סיכוי טוב שתמצאו פינות שקטות ושלוות לאורך המסלול. רגעים שבהם שומעים רק את צליל המים והרוח. זה ה"וואו" האמיתי של המקום הזה. הניתוק.
רמת קושי: למי המסלול הזה מתאים?
כמו שאמרנו, זה לא מסלול "פיקניק".
זה מסלול בינוני-קשה.
למה קשה?
בגלל הירידה והעלייה התלולות.
בגלל ההליכה בתוך המים.
בגלל ההליכה על סלעים חלקלקים.
בגלל שצריך לפעמים ממש לשחות בקטעים מסוימים (תלוי במפלס המים ובעונה).
למי הוא מתאים?
- למטיילים עם ניסיון קודם במסלולי מים.
- לאנשים בכושר גופני סביר עד טוב.
- למי שלא מפחדים להירטב לגמרי.
- למי שיש להם נעליים מתאימות להליכה במים ועל סלעים.
- למשפחות עם ילדים גדולים ומנוסים (גיל 10+ לפחות, ותלוי מאד בילד). זה לא מסלול לפעוטות או לילדים שלא רגילים ללכת הרבה בשטח משתנה.
- למי שמחפשים הרפתקה ולא רק הליכה בטיילת.
למי הוא פחות מתאים?
- למבוגרים עם קשיי הליכה או שיווי משקל.
- למשפחות עם ילדים קטנים מאד.
- למי שמפחדים ממים עמוקים.
- למי שאין להם ציוד מתאים (נעליים!).
- למי שמצפים למסלול מישורי וקל.
חשוב להדגיש שוב: חלק מהמסלול עובר בתוך המים. לפעמים המים מגיעים עד הברכיים, לפעמים עד המותניים, ולפעמים יש קטעים שבהם חייבים לשחות. זה חלק מהכיף, אבל זה משהו שצריך לדעת ולהיות מוכנים אליו.
מתכננים את הטיול לדליות? הנה מה שאתם חייבים לדעת
טוב, השתכנעתם. רוצים לצאת להרפתקה הרטובה. מצוין. עכשיו בואו נדבר על הלוגיסטיקה. כי גם בטבע הכי פראי, צריך קצת תכנון.
העונה המושלמת? מתי הכי כדאי לבוא?
בגדול, דליות יפה כמעט כל השנה.
אבל יש עונות מומלצות יותר:
- אביב (מרץ-מאי): זו כנראה העונה הכי קסומה. הכל ירוק מסביב. הפרחים פורחים. מפלס המים בדרך כלל גבוה יחסית אחרי הגשמים, אבל כבר לא קר מדי בשביל להיכנס למים. הנוף בשיאו.
- קיץ (יוני-אוגוסט): חם ברמת הגולן. אבל… המים בדליות הופכים להיות המפלט המושלם. זה הזמן האידיאלי לטבילות ארוכות וכיפיות. שימו לב שהעלייה מחוץ לקניון עלולה להיות מאד חמה. חשוב לצאת מוקדם בבוקר או לטייל אחר הצהריים. מפלס המים בדרך כלל יורד מעט בקיץ, אבל עדיין מספיק בשביל ליהנות.
- סתיו (ספטמבר-נובמבר): בתחילת הסתיו עדיין חם יחסית וכיף לטבול. בהמשך, כשהטמפרטורות יורדות, פחות נעים להיכנס למים. הנוף נשאר יפה, אבל אולי פחות ירוק מהאביב.
- חורף (דצמבר-פברואר): העונה פחות מומלצת לטיול בתוך המים. קר מאד. מפלס המים יכול להיות גבוה מאד וסוער, ואף מסוכן. ניתן לטייל לאורך השביל העליון וליהנות מנוף הקניון המוצף, אבל הכניסה למים בחורף היא רק למקצוענים אמיתיים (או לאנשים שקצת יצאו מדעתם). שימו לב שאחרי גשמים חזקים, הנחל עלול להיות סגור למטיילים.
בשורה התחתונה: אביב וקיץ הם המומלצים ביותר למסלול המעגלי שכולל כניסה למים. אם בא לכם רק להציץ מלמעלה, אפשר גם בסתיו ובחורף (בזהירות!).
תיקון עולם (או לפחות תיקון התיק): מה אורזים?
כיוון שאתם הולכים להירטב לגמרי, תצטרכו לארוז קצת אחרת.
- נעלי הליכה: לא סנדלים פשוטים! צריך נעליים סגורות שמתאימות להליכה במים ועל סלעים. כאלה שמחזיקות את הרגל טוב ולא מחליקות בקלות. נעלי הרים ישנות, או נעלי מים ייעודיות עם סוליה טובה. זה קריטי לבטיחות!
- בגדי ים: נו ברור.
- בגדים להחלפה: חובה. משהו יבש ללבוש בסוף הטיול. כולל תחתונים וגרביים (אם בא לכם).
- מגבת: בשביל להתייבש בסוף.
- שקית אטומה למים: לטלפון, מצלמה, ארנק, מפתחות רכב. כל מה שאסור לו להירטב. אפשר שקיות ייעודיות או שק פלסטיק חזק.
- הרבה מים לשתייה: גם אם אתם בתוך הנחל, אתם מתאמצים ומתייבשים. במיוחד בעלייה מחוץ לקניון. לפחות 2-3 ליטר לאדם בקיץ.
- אוכל קל: כריכים, פירות יבשים, חטיפי אנרגיה. משהו שיעזור לכם לשמור על כוחות.
- כובע וקרם הגנה: גם אם אתם בקניון, יש חלקים חשופים לשמש. ודאי בחלק העליון של המסלול.
- פנס ראש/פלאפון עם פנס: למקרה שנתקעים עד החשיכה (מקווים שלא!).
- ערכת עזרה ראשונה קטנה: פלסטרים, חומר חיטוי. בשביל שריטות קטנות על הסלעים.
- מפה וטלפון עם GPS (אפילו שהמסלול מסומן): תמיד טוב שיהיה גיבוי.
- שקית אשפה: חשוב ביותר! לא להשאיר זבל בטבע. הכל נכנס לשקית ולוקחים איתכם החוצה.
איך מגיעים? איפה מחנים?
נחל דליות נמצא בחלק הדרומי של רמת הגולן.
הגישה המרכזית למסלול המעגלי היא מאזור חניון דליות.
הגעה ברכב:
- נוסעים בכביש 87 ברמת הגולן.
- בין צומת יהודייה לצומת בית צייד.
- יש שילוט ברור המפנה לחניון דליות.
- פונים לכביש גישה קצר המוביל לחניון.
- בחניון יש מקום חניה מסודר יחסית. בשיא העונה ובימי חג, החניון יכול להיות עמוס מאד.
מנקודת החניה, השביל הירוק מתחיל בקרבת מקום. עקבו אחר השילוט והסימונים.
טיפים אחרונים לדרך: תכלס, מה לעשות בשטח?
1. בדקו את מזג האוויר ומפלס המים: לפני שאתם יוצאים. לא כדאי להגיע אחרי שיטפונות או כשהמים סוערים מדי. חפשו מידע עדכני באינטרנט או באתר רשות הטבע והגנים (למרות שדליות הוא לא שמורה מוכרזת רשמית, יש מידע עליו).
2. לכו לאט ובזהירות: במיוחד בירידה ובעלייה התלולות, ועל סלעים רטובים וחלקלקים. אין מה למהר. תיהנו מהדרך.
3. שמרו על הטבע: אל תשאירו זבל. אל תפגעו בצמחייה או בבעלי חיים. אל תבנו גלעד אבנים (זה מזיק לבית הגידול). טיילו באחריות.
4. ודאו שהסימון ברור: בחלקים מסוימים בתוך הנחל, סימון השביל עלול להיות קצת פחות ברור או להיות מכוסה בצמחייה. היו קשובים וודאו שאתם על השביל הנכון. אם איבדתם את הסימון, חיזרו על עקבותיכם לנקודה שבה הסימון היה ברור בפעם האחרונה.
5. אל תנסו קיצורי דרך: השביל המעגלי בנוי בצורה אופטימלית (יחסית) למעבר בקניון והיציאה ממנו. ניסיון לחפש "דרך קצרה" אחרת עלול להוביל אתכם למצוקים, צמחייה צפופה מדי או סתם ללכת לאיבוד.
6. טיילו בזוגות או בקבוצה: אף פעם לא לבד במסלול כזה. אם קורה משהו, חשוב שיהיה מישהו שיכול לעזור או להזעיק עזרה. וגם יותר כיף ביחד.
שאלות בוערות על נחל דליות: 7 תשובות שיעשו לכם סדר בראש
קראתם, התלהבתם (אני מקווה). בטח יש לכם עכשיו כמה שאלות שרצות בראש. בואו נענה על כמה מהן.
1. האם חייבים להיכנס למים במסלול המעגלי?
תשובה: כן. המסלול המעגלי המלא עובר בתוך ערוץ הנחל וחייב כניסה למים, כולל קטעים של שחייה (תלוי במפלס). אם אתם לא רוצים להיכנס למים, המסלול המעגלי הזה לא מתאים לכם. תוכלו אולי ללכת רק בחלק העליון של המסלול (שביל אדום/ירוק) וליהנות מנוף הקניון מלמעלה, אבל לא תחוו את הנחל מבפנים.
2. האם אפשר לטייל עם כלבים?
תשובה: בעקרון כן. נחל דליות אינו שמורת טבע מוכרזת עם איסור כניסת כלבים. עם זאת, חשוב לזכור: המסלול קשה ומסוכן לכלבים לא פחות מלאנשים, ואף יותר. ירידות/עליות תלולות, סלעים חדים, מים זורמים, וצורך בשחייה. אם אתם מביאים כלב, הוא חייב להיות רגיל למסלולים קשים, בכושר טוב, ולשליטה מלאה שלכם (רצועה!). לא מומלץ לכלבים קטנים או שלא רגילים לשטח כזה.
3. האם יש שירותים או נקודות מים במסלול?
תשובה: לאורך המסלול עצמו – אין. נקודה. אין שירותים, אין ברזים. החניון בנקודת ההתחלה הוא לרוב מקום "פראי". לכן, חשוב להצטייד בכל מה שצריך מראש (מפה, מים, אוכל). דאגו לצורכיכם לפני הכניסה למסלול.
4. האם יש סכנת החלקה או נפילה?
תשובה: כן, בהחלט. סכנת החלקה היא משמעותית, במיוחד בירידה ובעלייה התלולות ועל הסלעים הרטובים בתוך הנחל. יש גם סכנת נפילה מצוקים אם לא נשארים על השביל המסומן. זו הסיבה שצריך להיות מרוכזים, ללכת בזהירות, להשתמש בנעליים מתאימות, ולעיתים להיעזר בידיים או בשרשרראות (כאשר קיימות).
5. האם אפשר להגיע בתחבורה ציבורית?
תשובה: הגעה ישירות לחניון דליות בתחבורה ציבורית היא קשה מאד, ולרוב לא אפשרית. האזור כפרי ומבודד יחסית. הדרך הנוחה והפרקטית ביותר להגיע למסלול היא ברכב פרטי.
6. האם המסלול מסוכן לילדים?
תשובה: כפי שציינו, המסלול מתאים לילדים גדולים ומנוסים בלבד (לרוב מגיל 10 ומעלה). הוא דורש כושר גופני, יכולת הליכה בשטח קשה, חוסר פחד ממים עמוקים, ומשמעת הקשבה להוראות. ילדים קטנים מאד או כאלה שאינם רגילים לטיולים כאלה ימצאו אותו קשה ומסוכן. האחריות היא כמובן על ההורים בלבד להעריך את יכולות ילדיהם.
7. האם יש סכנה של שיטפונות?
תשובה: כן. בחורף ובעונות מעבר עם גשמים חזקים, ערוץ נחל דליות עלול להיות נתון לסכנת שיטפונות בזק. המים יכולים לעלות במהירות ולהפוך את ההליכה למסוכנת ביותר. אסור בשום אופן להיכנס לנחל אם יש אזהרת שיטפון באזור, או אם יורד גשם חזק בהר (גם אם אצלכם יבש). בדקו תחזית ומפלסים לפני היציאה.
למה דווקא דליות? מה יש במסלול הזה שאין באחרים?
בואו נודה בזה. יש מסלולי מים רבים בישראל. בגולן, בגליל, ביהודה ושומרון. אז למה לטרוח ולהגיע דווקא לדליות?
יש בו שילוב ייחודי.
- הוא מסלול מעגלי אמיתי שחוזר לנקודת ההתחלה (בניגוד להרבה מסלולי נחלים אחרים שהם קוויים ודורשים הקפצה).
- הוא מציע חוויית מים אינטנסיבית – אתם ממש בתוך הנחל, לא רק לידו.
- הוא עובר בתוך קניון בזלתי מרשים, שנותן תחושה גיאולוגית ונופית מיוחדת.
- הוא עדיין מרגיש פראי ולא ממוסחר. אין כאן שירותים מסודרים, קיוסקים או טיילות. זה טבע כמו פעם (יחסית).
- הוא מאתגר במידה הנכונה. הוא לא קלי קלות, מה שנותן תחושת סיפוק בסוף. אבל הוא גם לא בלתי אפשרי (למי שמתאים לו).
- והוא נמצא בלב רמת הגולן, אז אפשר לשלב אותו עם עוד המון אטרקציות באזור (על זה מיד).
דליות הוא לא המפל הגבוה ביותר. הוא לא הבריכה הכי גדולה. אבל השילוב של הכל יחד – המים, הבזלת, האתגר, השקט (בעונה הנכונה) – הופך אותו לחוויה בלתי נשכחת. משהו שונה. משהו שגורם לך להרגיש קצת מגלה ארצות, קצת הרפתקן. ובעיקר, מאושר.
סיימתם את המסלול? מה עכשיו?
יצאתם מהמים, החלפתם לבגדים יבשים, מרגישים מנצחים (או סתם עייפים ושמחים). רמת הגולן כולה פרוסה לפניכם.
עוד קצת גולן על הדרך?
האזור סביב נחל דליות מלא באפשרויות נוספות.
- יקבים ומבשלות בירה: הגולן מלא ביקבים מצוינים ומבשלות בוטיק. דרך מצוינת לסיים יום רטוב ומרענן.
- תצפיות נוף: יש אינספור נקודות תצפית מרהיבות בגולן. תצפית הכנרת ליד מצוק עורבים, הר בנטל, החרמון (אם אתם בצפון יותר).
- מסלולי טיול נוספים: אם נשאר לכם כוח (או אם דליות היה רק חימום), יש מסלולים רבים נוספים בגולן, מנחלי מים אחרים (יהודייה, זוויתן, משושים) ועד מסלולי הרי געש ונוף.
- מושבים, קיבוצים ויישובים: הגולן מציע אירוח כפרי, מסעדות, בתי קפה, וגלריות אמנות.
- קטיף עצמי: בעונות המתאימות (דובדבנים בקיץ!), חוויה חקלאית כיפית.
המסלול בדליות הוא רק חלק קטן ממה שהגולן יכול להציע. תכננו את היום שלכם כך שיכלול עוד חוויות באזור.
אז הנה זה. נחל דליות. המסלול המעגלי. חוויה רטובה, מאתגרת, ויפהפייה בלב רמת הגולן. זה לא טיול קל, זה נכון. הוא דורש קצת הכנה, קצת אומץ להיכנס למים קרירים, וקצת כושר לעליות. אבל התמורה? היא ענקית. הניתוק מהכל. צליל המים. הנוף הפראי. תחושת ההישג בסוף. זו הרפתקה קטנה שמרגישה גדולה. כזו שתישאר איתכם עוד הרבה אחרי שהנעליים יתייבשו. אז מתי יוצאים?
כתיבת תגובה