טרק רכס הפירנאים בצרפת: המסלול המדהים שאסור לפספס השנה

הפסגה האמיתית בפירנאים הצרפתים: מדריך למי שבאמת רוצה ללכת את זה

תשכחו מכל מה שקראתם עד היום על טרקים. כן, כן, גם מאלו שנשמעו "מקצועיים" או "מקיפים". כי אם אתם כאן, כנראה שאתם מחפשים משהו אחר לגמרי. משהו שיוריד אתכם מהכורסא ויזרוק אתכם היישר אל לב ליבו של אחד המקומות הכי עוצרי נשימה באירופה. אנחנו מדברים על רכס הפירנאים בצרפת, על ההליכה על קו הרכס שמרגישה לפעמים כמו לרקוד עם העננים. זה לא סתם טיול, זו התמודדות. זו התמכרות. וזו, חד משמעית, חוויה שתשנה את האופן שבו אתם מסתכלים על הליכה, על הרים, ואפילו על עצמכם. אז אם אתם מוכנים לקבל את המידע האמיתי, בלי פילטרים, בצורה שתגרום לכם להרגיש שאתם כבר אורזים תיק, אתם בדיוק במקום הנכון. אנחנו הולכים לצלול הכי עמוק שיש. תתכוננו.

למה דווקא הפירנאים הצרפתיים? מה יש שם שאין בשום מקום אחר?

שאלה מצוינת. יש הרי הרים בכל מקום, נכון? האלפים שוויצריים, הרי הרוקי באמריקה, אפילו הרי ההימלאיה אם אתם ממש אמיצים. אבל בפירנאים הצרפתיים יש קסם אחר. משהו פראי יותר. אותנטי יותר. פחות ממוסחר, יותר מחובר לאדמה. קו הרכס שם הוא גבול טבעי עם ספרד, מה שאומר שאתם הולכים על קו תפר תרבותי וגיאולוגי מרתק. הנופים פשוט משגעים. ירוק שאין לו סוף, אגמים צלולים שנראים כאילו נלקחו מגלויות, פסגות מחודדות שמגרדות את השמיים. וכל זה עטוף באוויר צלול, שקט מהפנט, ולפעמים גם פרה שמנמנה שמסתכלת עליכם כאילו נפלתם מהירח.

אבל מעבר לנוף, יש את האופי של המקום. הכפרים הקטנים והציוריים. האנשים המקומיים – נכון, לא כולם מדברים אנגלית שוטפת, אבל חיוך ו"בונז'ור" פותחים הרבה דלתות. והתרבות של הטרקים שם – היא עמוקה, היא מכבדת את הטבע, והיא פשוט כיפית. זו לא תעשיית הליכה, זו חוויה.

איזה מסלול הכי מתאים לי? המדריך לטירון המתקדם

בואו נדבר תכלס. רכס הפירנאים מציע המון אפשרויות. יש את ה-GR10 בצד הצרפתי, GR11 בצד הספרדי, וה-HRP (Haute Randonnée Pyrénéenne) שזה המסלול הגבוה, שממש הולך על קו הרכס ולפעמים קופץ מצד לצד. אם אתם חדשים לגמרי בטרקים ארוכים, אולי כדאי להתחיל עם קטעים מה-GR10. הוא מסומן היטב, עובר דרך כפרים ומקומות לינה מסודרים יחסית. אבל אם אתם מחפשים את האתגר האמיתי, את הבדידות היחסית, את הנופים הכי פראיים – ה-HRP זה הדבר שלכם. זה מסלול למנוסים יותר, למי שמבין בטופוגרפיה, למי שלא מפחד קצת ללכת לאיבוד (בקטע טוב, כן?).

בחירת המסלול תלויה בזמן שיש לכם, ברמת הכושר שלכם, ובכמה אתם מוכנים לצאת מאזור הנוחות. אפשר לעשות קטעים קצרים של כמה ימים, ואפשר ללכת את כל הרכס – שזה משהו כמו 40-50 ימים, תלוי במסלול ובקצב. אז לפני שאתם קופצים למים, עשו שיעורי בית. תסתכלו במפות, תקראו על מקטעים שונים, ותבינו מה מתאים לכם.

• GR10: הצד הצרפתי, יותר נגיש, עובר דרך עמקים וכפרים, מסומן כחול-לבן. קלאסי להתחלה.
• GR11: הצד הספרדי, יבש יותר, פראי יותר, מסומן אדום-לבן. אתגר מעניין.
• HRP: קו הרכס הגבוה, פחות מסומן, דורש ניווט, נופים עוצרי נשימה, מסלול למנוסים.

ש: מה הכוונה במסלול "פחות מסומן" ב-HRP? לא אמורה להיות סימון בכלל?

ת: לא, זה לא שלא מסומן בכלל. יש סימונים, אבל הם לא רציפים כמו ב-GR. בחלק מהמקומות תראו קיירנים (גל אבנים), בחלק סימנים דהויים, ובחלק תצטרכו פשוט להשתמש במפה, מצפן, או GPS כדי למצוא את הדרך. זה חלק מהאתגר ומהקסם – אתם יותר סומכים על עצמכם ופחות על "שביל סלול".

תכנון זה חצי מהסיפור (והחצי השני זה השוק שלקראת הסוף)

טוב, אז החלטתם איזה מסלול או איזה קטע אתם רוצים לעשות. יופי. עכשיו מתחיל הכיף האמיתי: התכנון. ופה, חברים, אי אפשר לחסוך. תכנון קפדני יכול לעשות את ההבדל בין חוויה בלתי נשכחת לסיוט רטוב (תרתי משמע). וכן, אני יודע, יש בכם צד ספונטני שרוצה פשוט לזרוק כמה דברים לתיק ולצאת. תשכחו מזה. לפירנאים מגיעים מוכנים.

מתי הזמן הכי טוב ללכת? לא לפספס את החלון הקצר!

הזמן האידיאלי לטרק רכס בפירנאים הוא בקיץ. מתי בדיוק? תחשבו על אמצע יולי עד סוף אוגוסט. למה דווקא אז? כי אז השלגים בדרך כלל כבר נמסו לגמרי (או לפחות רובם), מזג האוויר לרוב יציב ונעים, והרפיוז'ים (בתי המחסה) פתוחים ומאוישים. אפשר ללכת גם ביוני או בתחילת ספטמבר, אבל אז יש סיכוי גבוה יותר לשלג במעברים הגבוהים, או למזג אוויר הפכפך יותר. ואגב, גשם תמיד יכול להפתיע בפירנאים, אז תמיד היו מוכנים לזה.

לינה על השביל: איפה נרדמים אחרי יום הליכה מפרך?

יש לכם כמה אופציות, ומומלץ לשלב ביניהן:

• רפיוז'ים (Refuges): בתי מחסה הרריים שממוקמים על השבילים. חלקם מפוארים יחסית (עם ארוחת ערב חמה, מיטה, ואפילו מקלחת קרה!) וחלקם פשוטים יותר (רק קירות וגג). חובה להזמין מקום מראש, במיוחד בעונה הבוערת. זה מצריך תכנון קפדני של המסלול מראש.
• ביוואק (Bivouac): לינת שטח חוקית ברוב האזורים בפירנאים. לרוב מותר להקים אוהל מהשקיעה עד הזריחה, מעל גובה מסוים, ובתנאים מסוימים (למשל, לא בתוך פארקים לאומיים ספציפיים או קרוב מדי לרפיוז'ים). זו חוויה מדהימה של חיבור לטבע, אבל דורשת ציוד מתאים (אוהל, שק שינה טוב, מזרון) ואת הידע ללון בחוץ בצורה בטוחה ואחראית.
• כפרים ועיירות: בחלק מהמסלולים תעברו דרך כפרים. אפשר למצוא שם לינה ב-Gîtes d'étape (סוג של אכסניה למטיילים), B&B, או מלונות קטנים. זו אופציה נהדרת להצטיידות, להתקלח באמת, ולאכול ארוחה של ממש במסעדה.

ש: האם חייבים להזמין מקום ברפיוז'ים מראש, גם אם מתכננים ללכת בקצב משתנה?

ת: כן, בחום. בעונת השיא (יולי-אוגוסט), רפיוז'ים פופולריים נתפסים חודשים מראש. אם לא תזמינו, אתם עלולים למצוא את עצמכם בלי מקום לישון (חוקי להקים אוהל ליד רפיוז' רק אם אין מקום בפנים, וזה גם לא תמיד מובטח). תכנון לינה הוא חלק קריטי מההכנה לטרק כזה.

מה אורזים? המדריך לשורד המודרני

פה טמונה אמנות. כל גרם בתיק מרגיש כמו קילוגרם בסוף יום הליכה. אז מה לוקחים ומה משאירים בבית? הנה רשימה בסיסית, כמובן בהתאם למסלול, למשך הטיול, ולעונה:

• תיק גב: נוח! מותאם לגודל ולמשקל שאתם הולכים לסחוב. 50-70 ליטר לרוב מספיק.
• אוהל קל משקל: אם אתם מתכננים ללון בחוץ.
• שק שינה: טמפרטורת נוחות מתאימה לגובה ולעונה (בקיץ לרוב 0 עד -5 מעלות נוחות מספיק).
• מזרון שטח: קל משקל ומתנפח. שינה טובה היא קריטית!
• בגדים: שיטת השכבות היא המפתח. תחתון תרמי, שכבת אמצע (פליז), מעיל גשם/רוח טוב, מכנסי הליכה, גרביים איכותיות (כמה זוגות! לא לחסוך!), כובע שמש, כובע חם, כפפות קלות. תמיד קחו סט בגדים יבשים לשק השינה.
• נעלי הליכה: גבוהות, מרופדות, עמידות במים, שבורות היטב. אל תגיעו עם נעליים חדשות!
• ציוד בישול (אם צריך): גזיה, מיכל גז, כלי אוכל קלים, מצית/גפרורים.
• פנס ראש: חובה! עם סוללות רזרביות.
• ערכת עזרה ראשונה: פלסטרים לכל סוגי השפשופים והיבלות, חומר חיטוי, משככי כאבים, תחבושות, תרופות אישיות.
• מפה פיזית: תמיד! ומצפן. גם אם אתם משתמשים ב-GPS.
• מכשיר GPS / אפליקציה בנייד: טעון, עם מפות שהורדו מראש, וסוללה גיבוי/פאוור בנק.
• בקבוקי מים / שלוקר: לפחות 2-3 ליטר קיבולת. יש הרבה מקורות מים, אבל לא תמיד זמינים בדיוק כשצריכים.
• מקלות הליכה: מקלים על הברכיים בעליות וירידות, ונותנים יציבות.
• מזון: אוכל יבש וקל משקל לכל ימי הטרק (אם אתם לא מתכננים לאכול ברפיוז'ים). חטיפי אנרגיה, פירות יבשים, אגוזים.
• קרם הגנה, משקפי שמש, כובע שמש: השמש בהרים חזקה!
• נייר טואלט ומגבונים: לקחת בחשבון פינוי שטח, כמובן מבלי להשאיר עקבות.
• שקית אשפה: חובה לקחת את כל הזבל שלכם אתכם! כלל הברזל של שמירת הטבע.

ש: כמה גרביים באמת צריך לקחת לטרק של שבוע?

ת: זו שאלה של פילוסופיה, באמת. אבל בפרקטיקה? זוג אחד לכל יומיים-שלושה, פלוס זוג יבש לשינה וזוג רזרבי. אז לשבוע? נגיד 3-4 זוגות איכותיים מספיקים. תמיד אפשר לשטוף זוג ולתת לו להתייבש על התיק בזמן ההליכה (אם יש שמש).

החיים על השביל: מה מצפה לכם ביום יום?

לקום מוקדם. מאוד מוקדם אם אתם רוצים להגיע לרפיוז' בזמן או לטפס לפני שהשמש קופחת. לאכול ארוחת בוקר מהירה (או כזו שהרפיוז' מכין לכם). לארוז את התיק. ולהתחיל ללכת. שעות של הליכה. לפעמים זה מישורי יחסית בתוך עמקים ירוקים, לפעמים זו טיפוס תלול שיגרום לכם לתהות למה אתם עושים את זה לעצמכם, ולפעמים זו ירידה תלולה שתכביד על הברכיים.

בדרך תפגשו אנשים מכל העולם. תיירים, מקומיים, מטיילים ותיקים וצעירים. לפעמים תלכו לבד שעות ארוכות ותחשבו מחשבות עמוקות (או סתם תזמזמו שירים בראש). לפעמים תצטרפו לקבוצה אקראית שתפגשו על השביל. הפירנאים מביאים החוצה את הצד החברותי שבאנשים, או שפשוט נהיה נחמד לפגוש מישהו אחרי שעות של בדידות.

ארוחות הצהריים הן לרוב פיקניק מאולתר על אבן גדולה עם נוף משגע. ארוחות הערב ברפיוז'ים הן חוויה קהילתית. כולם יושבים סביב שולחנות ארוכים, מחליפים סיפורים מהשביל, אוכלים מרק חם ותבשיל הרים כלשהו, ולוגמים יין מקומי. זה רגע קסם אמיתי אחרי יום ארוך ומפרך.

תזונה והידרציה: דלק לגוף המכונה

אתם שורפים המון קלוריות בהליכה כזו. אל תחסכו באוכל! קחו מספיק חטיפים (חטיפי אנרגיה, שוקולד, פירות יבשים). לארוחות הצהריים, קרקרים, גבינות קשות (נשמרות היטב), נקניקים יבשים. אם אתם מבשלים לעצמכם, פסטה, קוסקוס, שיבולת שועל לבוקר – דברים קלים ומהירים. ברפיוז'ים האוכל לרוב בסיסי אבל מזין וטעים. לגבי מים – שתו המון! קחו מספיק קיבולת בקבוקים ותמלאו בכל הזדמנות ממקורות המים הנקיים (נחלים, ברזים ברפיוז'ים/כפרים). אפשר לשקול שימוש במסנן מים או טבליות לטיהור מים אם אתם לא בטוחים לגבי המקור.

ש: האם המים בנחלים בפירנאים תמיד בטוחים לשתייה?

ת: רוב הזמן כן, במיוחד במעלה הנחל הרחק ממקומות מרעה. אבל תמיד מומלץ להיות זהירים. חפשו מקורות זורמים ונקיים. אם אתם רוצים להיות בטוחים לחלוטין, השתמשו במסנן מים או טבליות טיהור. עדיף לשתות מים צלולים הזורמים באזור סלעי מאשר מים עומדים או מים באזור מרעה בקר.

ניווט ובטיחות: איך לא ללכת לאיבוד (או מה עושים כשכן)

גם אם אתם על ה-GR10 המסומן היטב, ואפילו אם יש לכם את כל האפליקציות הכי משוכללות בעולם, תמיד כדאי שיהיו לכם מפה פיזית ומצפן, ותדעו להשתמש בהם! טלפונים מתקלקלים, סוללות נגמרות, ומזג אוויר ערפילי יכול להפוך את הניווט במכשירים אלקטרוניים למאתגר. בפירנאים, במיוחד במסלולים הגבוהים כמו ה-HRP, יש קטעים שבהם הסימון דליל או לא קיים בכלל, ושם רק ידע בניווט קלאסי יציל אתכם.

בטיחות היא מעל הכל. תמיד בדקו את תחזית מזג האוויר לפני שיוצאים לדרך. מזג האוויר בהרים יכול להשתנות ברגע – שמש קופחת יכולה להפוך לגשם זלעפות, ערפל סמיך, או אפילו סופת שלגים קלה בשיא הקיץ בגבהים מסוימים. אם יש תחזית לסופה, שקלו לדחות את היציאה או למצוא מחסה. אל תהססו לחזור אחורה אם התנאים מסוכנים.

טיילו תמיד עם מישהו אחר, או לפחות ספרו למישהו על המסלול המתוכנן שלכם וצפו מתי אתם אמורים לחזור או להגיע ליעד הבא. קחו פלאפון טעון (אבל אל תסמכו על קליטה בכל מקום). שקלו לשכור מכשיר לווייני לחירום אם אתם הולכים למקומות ממש מבודדים. ותמיד הקשיבו לגוף שלכם. עייפות יתר או כאבים יכולים להוביל לפציעות.

ש: מה עושים אם נתקעים באמצע הדרך בגלל פציעה או מזג אוויר קשה?

ת: קודם כל, שמרו על קור רוח. אם אתם קרובים לרפיוז' או לכפר, נסו להגיע לשם. אם אתם בשטח פתוח ומבודד, חפשו מחסה טבעי (מערה קטנה, סלע גדול). השתמשו בערכת עזרה ראשונה לטפל בפציעות קלות. אם המצב חמור, השתמשו בטלפון (אם יש קליטה) או במכשיר לווייני לחיוג לשירותי חירום. חשוב שיהיה לכם את המספר הנכון (112 באירופה). השתמשו בפנס ראש לאותת אם זה לילה. הכי חשוב – היו מוכנים נפשית לאפשרות הזו, וקחו ציוד שיעזור לכם לשרוד כמה שעות או אפילו לילה בחוץ אם צריך (שק שינה, ביגוד חם, קצת אוכל ומים).

הקשר עם הטבע והמקומיים: להיות אורח, לא פולש

אתם מטיילים בבית של מישהו אחר – הטבע וגם האנשים שחיים שם. כבדו את שניהם. אל תשאירו עקבות. אל תקחו איתכם כלום פרט לתמונות וזיכרונות. אל תשליכו אשפה. אם אתם לנים בחוץ, עשו זאת באחריות. אם אתם עוברים ליד עדרי בקר או כבשים, עברו בשקט ובצד, במיוחד אם יש כלבי שמירה (לרוב הם רק ינבחו אבל לא יתקפו אם לא תאיימו). כבדו את הרכוש הפרטי של אנשים מקומיים.

אם אתם פוגשים מקומיים בכפרים או ברפיוז'ים, נסו לתקשר. גם אם אתם לא יודעים צרפתית, חיוך, "בונז'ור", וניסיון לדבר כמה מילים בסיסיות יעשו פלאים. האנשים האלו חיים בסביבה קשה יחסית, ורובם מאוד מסבירי פנים למטיילים שמכבדים אותם ואת המקום.

ש: האם מותר להדליק אש בשטח בפירנאים?

ת: בדרך כלל לא מומלץ, וברוב האזורים זה אפילו אסור, במיוחד בקיץ כשיש סכנת שריפות. אם אתם לנים ביוואק, השתמשו בגזייה קטנה לבישול. השאירו את האש למקומות מוסדרים בלבד, כמו ברפיוז'ים או אתרי קמפינג מסודרים (אם קיימים).

כשזה נגמר: מה לומדים מטרק בפירנאים?

אחרי ימים או שבועות על השביל, כשאתם חוזרים לציוויליזציה, משהו בכם משתנה. אתם מעריכים מקלחת חמה בצורה אחרת לגמרי. אתם מבינים את המושג "משקל" בצורה חדשה (כי כל גרם הרגיש לכם על הגב). אתם מבינים כמה מעט באמת צריך כדי לחיות. אתם גם מבינים כמה אתם חזקים, פיזית ומנטלית, יותר ממה שחשבתם.

הנופים נצרבים בזיכרון. הרגעים הקשים, הרגעים המצחיקים, הרגעים המרגשים – כולם הופכים לחלק מכם. טרק ברכס הפירנאים הצרפתי הוא לא רק הליכה מהנקודה A לנקודה B. זו מסע פנימי לא פחות ממסע חיצוני. זו חוויה שמנקה את הראש, מחברת אתכם לעצמכם ולטבע, ומשאירה אתכם עם סיפורים לספר לנכדים (ולחברים שלא העזו לצאת מהבית).

אז אם אתם מחפשים את האתגר הבא שלכם, את הנוף הבא שיגרום לכם להחסיר פעימה, את החוויה שתשאיר אתכם עם תחושת הישג אמיתית – הפירנאים הצרפתיים מחכים לכם. תכננו היטב, ארזו בחכמה, צאו לדרך, ופשוט תנו לטבע לעשות את הקסם שלו. אתם תודו לעצמכם על זה.

יאללה, תתחילו לארוז.

ש: מה הדבר הכי מפתיע שיכול לקרות בטרק כזה?

ת: אה, יש הרבה כאלה! פרה ענקית שחוסמת לכם את השביל ופשוט לא זזה, מזג אוויר שמשתנה מקצה לקצה תוך חמש דקות, מפגש עם שאמוס (סוג של יעל הרים) ממרחק אפס, או קבוצה של מטיילים בריטים ששרים שירי עם ברפיוז' עד חצות. הפירנאים מלאים בהפתעות קטנות וגדולות. היו פתוחים אליהן!