טרק קרחון פריטו מורנו: טיול הקרח שחייבים לעשות פעם בחיים

דמיינו לרגע שאתם עומדים מול ענק כחול-לבן. לא סתם הר קרח, אלא משהו חי. משהו שנושם, זז, ואפילו מדבר אליכם במיני פיצוצים וקולות מוזרים. עכשיו דמיינו שאתם לא רק מתסכלים עליו מרחוק, כמו כל התיירים הרגילים. לא, אתם עומדים ממש עליו. עם מגפיים מיוחדות. פוסעים בזהירות על משטח קפוא בן אלפי שנים. מרגישים את הכח העצום מתחת לרגליים. נשמע כמו חלום? בגדול, כן. אבל זה חלום שאפשר לחיות. ועוד איך לחיות. אם אי פעם תהיתם איך זה באמת לדרוך על קרחון, למה זה כל כך מיוחד, ואיך בדיוק עושים את זה בלי להפוך לשלגון בעצמכם – הגעתם למקום הנכון. תתכוננו, כי הולכת להיות לכם נסיעה קצרה, אבל ממצה ומעמיקה, אל עולם הקרח. כזה שישאיר אתכם עם לסת שמוטה וחשק בלתי נשלט לארוז מזוודה.

הפסגה הבוהקת: למה חייבים לדרוך על קרחון פריטו מורנו?

בואו נדבר תכלס. בעולם יש אלפי קרחונים. חלקם ענקיים. חלקם נגישים. חלקם סתם מסה של קרח שזזה בקצב של צב עצל במיוחד. אז למה דווקא פריטו מורנו, שממוקם אי שם בפרובינציית סנטה קרוז בארגנטינה, מושך אליו מיליוני מבקרים בשנה? ולמה לדרוך עליו זה בכלל אופציה ששווה לשקול, ולא להסתפק במבט מהמרפסת התצפית המפורסמת שלו?

התשובה פשוטה, וגם קצת מורכבת. פריטו מורנו הוא לא סתם עוד קרחון. הוא אחד ממעט הקרחונים בעולם שעדיין נמצא בשיווי משקל, ואפילו גדל באזורים מסוימים. זה אומר שהוא לא נסוג בקצב מפחיד כמו רוב אחיו ברחבי הגלובוס. אבל מה שהופך אותו לכוכב אמיתי זו הנגישות שלו והתופעה המטורפת שנקראת "קריסת קרחונים" (Calving). פיסות ענק של קרח מתנתקות מהדופן שלו ונופלות לתוך האגם ברעש אדיר. זה מחזה דרמטי, יפהפה, וממכר לחלוטין.

אבל לראות את זה מרחוק זה רק חלק מהסיפור. החלק האמיתי והבלתי נשכח, לפחות לדעתנו (והאמינו לנו, ראינו דבר או שניים בחיים), זה לדרוך עליו. לחוש את המשטח המחוספס. לראות את גוני הכחול המטורפים ממרחק אפס. לשמוע את הקרח שמתחת לרגליים שלכם פוצח וזז. זו חוויה ששום תצפית, יפה ככל שתהיה, לא יכולה לספק.

2 סוגי פסיעות על הקרח: מה מתאים לכם?

אוקיי, השתכנעתם. רוצים לדרוך. מצוין. אבל איך עושים את זה? ובכן, יש שתי אופציות מרכזיות, והן שונות למדי:

מיני טרקינג (Mini-Trekking): הפתיח המושלם לעולם הקרח

זו האופציה הפופולרית יותר, וגם הנגישה יותר. היא מתאימה כמעט לכל אחד עם כושר גופני בסיסי. מה זה אומר בפועל?

• משך זמן: בערך 4-5 שעות בסך הכל (כולל הפלגה וזמן על הקרח).
• זמן על הקרח: כשעה וחצי.
• מה קורה: מתחילים בשיט קצר לכיוון דופן הקרחון. מגיעים לנקודת הנחיתה, שם מקבלים הסבר בטיחות קצר ומתקינים לכם את הקראמפונים (סוליות מתכת עם דוקרנים שמצמידים למגפיים הרגילות שלכם). ואז – יאללה, צועדים על הקרח! המסלול קצר יחסית, עובר על פני בריכות קרח קטנות, סדקים כחולים ויפים, ונותן טעימה מצוינת מהקרחון.
• למי מתאים: למי שרוצה לחוות הליכה על קרחון בלי התחייבות גדולה מדי, למי שקצר בזמן, או למי שלא בטוח לגבי הכושר הגופני שלו. זו חוויה מדהימה ובהחלט מספקת.

ביג אייס (Big Ice): העמק העמוק והקפוא

זה כבר למתקדמים יותר. למי שרוצה לצלול פנימה, תרתי משמע, אל תוך הקרחון. זו חוויה אינטנסיבית יותר, ארוכה יותר, ודורשת קצת יותר כושר.

• משך זמן: בערך 8-9 שעות בסך הכל.
• זמן על הקרח: כ-3 שעות.
• מה קורה: גם כאן מתחילים בהפלגה, אבל ארוכה יותר. ההליכה על הקרח עמוקה יותר, מגיעה לאזורים מרוחקים יותר על הקרחון. רואים סדקים עמוקים, גושי קרח גדולים, תופעות קרחוניות מרשימות. המסלול מאתגר יותר פיזית.
• למי מתאים: למטיילים מנוסים שרוצים חוויה מעמיקה ופיזית יותר, למי שלא מפחד מהליכה ארוכה יותר בשטח לא יציב, ולמי שרוצה לראות אזורים פחות נגישים של הקרחון.

בשתי האופציות, הסיור מלווה תמיד במדריכי קרחון מקצועיים ומנוסים. הם דואגים לבטיחות שלכם (וזה הדבר הכי חשוב על קרחון!), מסבירים על הקרחון ועל התופעות שרואים, ומוודאים שהחוויה תהיה בלתי נשכחת מהסיבות הנכונות.

למה דווקא פריטו מורנו? 3 סיבות שהופכות אותו ל-וואו אמיתי

מעבר להיותו קרחון נגיש יחסית ועדיין פעיל ו"חי", יש לפריטו מורנו קסם מיוחד. קסם שקשה לתאר במילים, אבל ננסה:

1. הצבע הכחול המטורף (הסוד מאחורי הגוונים)

אתם תראו תמונות של קרחונים ותגידו "נו, קרח זה לבן". אז זהו, שלא. או יותר נכון, לא רק. בפריטו מורנו, במיוחד באזורים העמוקים יותר ובסדקים, תראו גוונים של כחול עמוק, טורקיז, וירקרק. מה הסיפור? זה לא קסם, זו פיזיקה פשוטה יחסית. כשהאור הלבן נכנס לתוך קרח דחוס מאוד, בועות האוויר נעלמות, וחלקיקי המים בולעים את הצבעים האדומים והצהובים של הספקטרום, ומשאירים רק את הכחול. ככל שהקרח עתיק יותר ודחוס יותר, ככה הכחול עמוק יותר ומרשים יותר. ובפריטו מורנו יש המון קרח עתיק ודחוס. התוצאה? מופע צבעים פסיכי.

2. הצלילים של הקרחון (כן, הוא מדבר איתכם)

זו אולי ההפתעה הכי גדולה למי שטייל פעם ראשונה על קרחון. זה לא שקט שם למעלה. בכלל לא. הקרחון זז כל הזמן. הוא גולש לאט לאט במורד ההר. התנועה הזו יוצרת קולות. לפעמים זה נשמע כמו פצפוצים קטנים, כאילו מישהו מפוצץ בועות ענק אי שם מתחת לפני השטח. לפעמים זה נשמע כמו יריות. לפעמים כמו חריקות עמוקות ובס. זה קולות של חומר ענק שזז. קולות של אלפי שנים של שלג שהפך לקרח ושל כח טבעי אדיר בפעולה. לשמוע את זה תוך כדי שאתם עומדים עליו? זו חוויה על-חושית כמעט.

3. השילוב בין תצפית, הפלגה והליכה (החבילה המלאה)

בניגוד לקרחונים אחרים בעולם שמאפשרים רק מבט מרחוק או רק הפלגה, פריטו מורנו מציע את כל החבילה. אתם יכולים להתחיל את היום בפלטפורמות התצפית המדהימות (שממילא כלולים בכרטיס הכניסה לפארק), לראות את הגודל האמיתי של הקרחון ולחזות בקריסות (אם יהיה לכם מזל). אחר כך לעלות על הסירה שתיקח אתכם לבסיס הטרק, לראות את הדופן העצומה מהמים. ורק אז, לטפס (במובן הקפוא של המילה) על הקרחון עצמו. השילוב הזה נותן פרספקטיבה מלאה ומעמיקה על הפלא הטבעי הזה.

מתכוננים לכיבוש הקרחון: מה אסור לשכוח בבית?

טוב, החלטתם ללכת על זה. מעולה. עכשיו צריך להתארגן. הליכה על קרחון זה לא כמו לטייל בפארק השכונתי. צריך ציוד מתאים. אבל אל תילחצו, זה לא מסובק כמו שזה נשמע:

• מגפיים! ולא סתם מגפיים: זה הכי חשוב. אתם חייבים מגפיים נוחות ויציבות. מגפי טיולים טובות זה אידיאלי. לא נעלי ספורט. לא סנדלים (באמת, היו מקרים). הקראמפונים מתחברים אליהם, והיציבות שלהם קריטית על הקרח. לרוב החברות שמפעילות את הטרק יש מגפיים להשכרה אם אין לכם, אבל הכי כיף והכי נוח זה עם שלכם.
• גרביים תרמיות (או סתם עבות): כדי שהרגליים לא יקפאו לכם. קר על הקרח, תתפלאו.
• שכבות, שכבות, שכבות: מזג האוויר יכול להשתנות מהר. חולצה תרמית, פליז, מעיל גשם/רוח. עדיף להתלבש בשכבות שתוכלו להוריד או להוסיף לפי הצורך. גם כובע וכפפות חובה.
• משקפי שמש: השמש על הקרח מסנוורת מאוד בגלל ההחזר מהמשטח הלבן. גם ביום מעונן, אור ה-UV חזק.
• קרם הגנה: שוב, בגלל ההחזר. אפשר להישרף גם כשקר.
• בקבוק מים ריק: לפעמים אפשר למלא אותו במים צלולים ונקיים מבריכות על הקרח. חוויה!
• חטיף אנרגיה קטן: אם אתם מהרעבים.
• מצלמה (עמידה למים רצוי): אתם הולכים לראות דברים מטורפים. אל תשכחו לתעד. רק שימו לב שאתם לא מתעסקים איתה במקום מסוכן.
• תיק קטן: לשים בו את המים, החטיף, והשכבות שהורדתם.

חשוב: תקשיבו טוב להוראות המדריכים. הם שם כדי לשמור עליכם. לא לסטות מהמסלול. לא לעשות שטויות. הקרחון יפהפה, אבל הוא גם כוח טבעי חזק שצריך לכבד.

החוויה האולטימטיבית: לדרוך על כחול עמוק ולשתות ויסקי (עם קרח, ברור)

אז הגעתם. עליתם על הסירה. הנוף עוצר נשימה כבר מהמים. הקרחון מתקרב ונהיה ענק יותר ויותר. אתם מגיעים לבסיס. מקבלים את המגפיים אם שכרתם. עוטים את הקראמפונים. זה מרגיש קצת מוזר בהתחלה, כמו ללכת על דוקרנים. אבל תתפלאו כמה מהר מתרגלים. המדריכים עוברים אחד אחד ומוודאים שהכל יושב כמו שצריך. מקבלים הנחיות קצרות על איך ללכת עם הקראמפונים (בגדול – להרים את הרגל קצת יותר גבוה ולהניח אותה בביטחון). ואז – אתם שם. על הקרחון.

ההליכה היא בקבוצה, אחרי המדריכים. הם מובילים אתכם בנתיב בטוח שסומן מראש. אתם רואים מסביבכם מניפת גוונים של כחול ולבן. המשטח לא ישר וחלק כמו משטח החלקה על הקרח. הוא גלי, מחוספס, עם עליות וירידות קטנות. המדריכים עוזרים לכם לחצות מכשולים קטנים, כמו סדקים או בריכות מים צלולים. אתם שומעים את הפצפוצים מתחת לרגליים שלכם, ולפעמים שומעים פיצוצים רחוקים יותר של הקרחון שזז או פיסות שמתנתקות.

האוויר צלול וקר. הנוף מסביב דרמטי. הרים מכוסים בשלג, אגם כחול בוהק, וענק הקרח שמשתרע עד האופק. המדריכים מספרים סיפורים על הקרחון, על ההיסטוריה שלו, על איך הוא נוצר ואיך הוא זז. אתם עוצרים ליד נקודות עניין מיוחדות – סדקים עמוקים שאפשר להציץ לתוכם (בזהירות!), בריכות מים כחולים שפשוט בא לצרוח מרוב יופי. זו לא הליכה מהירה. זו הליכה של התבוננות, של נשימה עמוקה, של ספיגת החוויה.

ובסוף? גולת הכותרת הקטנה (מעבר לחוויה עצמה, כן?). בחלק מהטרקים (בעיקר במיני טרקינג), יש מסורת של לשתות כוסית ויסקי קטנה עם קרח שנחצב במקום. קרח בן אלפי שנים בתוך הויסקי שלכם. זה מרגיש כמו סיום הולם לחוויה סוריאליסטית כזו. יורדים מהקרחון עם הרגשה של "עשיתי את זה!". רטובים קצת, קפואים קצת, אבל מאושרים בטירוף.

שאלות שפחדתם לשאול (או פשוט לא ידעתם שצריך לשאול)

בטח עולות לכם בראש כל מיני שאלות פרקטיות. הנה כמה מהנפוצות ביותר:

ש: צריך להיות בכושר של ספורטאי אולימפי כדי ללכת על הקרחון?

ת: ממש לא! למיני טרקינג מספיק כושר בסיסי של הליכה. זה לא טיפוס הרים. לביג אייס צריך קצת יותר סיבולת, אבל עדיין, זו הליכה בקצב מתון יחסית, לא ריצת מרתון.

ש: יש הגבלת גיל או משקל?

ת: כן, יש בדרך כלל הגבלות גיל. למיני טרקינג זה לרוב מגיל 8-10 ועד 65-75 (תלוי בחברה). לביג אייס הגיל המינימלי גבוה יותר (בדרך כלל 18) והמקסימלי נמוך יותר (בדרך כלל 50-60). אין הגבלת משקל רשמית, אבל חשוב שהציוד יתאים היטב. ליתר ביטחון, כדאי תמיד לבדוק את ההגבלות המדויקות עם החברה שממנה אתם מזמינים.

ש: חייבים להזמין מקום מראש?

ת: חד משמעית כן! במיוחד בעונה החמה (אוקטובר-אפריל). כמות האנשים שמותר להם לטייל על הקרחון מוגבלת מדי יום מסיבות בטיחות ושימור. המקומות נחטפים מראש, לפעמים חודשים קדימה. אל תגיעו ללוס גלסיירס (העיירה הסמוכה) ותצפו למצוא מקום ספונטנית. זה פשוט לא יקרה.

ש: כמה זה עולה בערך?

ת: זו לא אטרקציה זולה, בואו נודה באמת. המחיר משתנה בין החברות וסוג הטרק, וגם לפי עונות. מיני טרקינג יהיה זול יותר מביג אייס. בערך המחירים נעים בין 150$ ל-300$ ואפילו יותר לאדם. חשוב לזכור שזה כולל הפלגה, מדריכים מוסמכים, ציוד (קראמפונים), ובחלק מהמקרים גם הסעה מלוס גלסיירס ובחזרה. זה שווה כל שקל, לדעתנו.

ש: מה אם יש מזג אוויר גרוע?

ת: הטרקים מתבצעים כמעט בכל מזג אוויר, אלא אם כן יש תנאים קיצוניים ומסוכנים במיוחד (רוחות חזקות מאוד, סופת שלגים פתאומית). במקרה כזה, החברה תודיע לכם על ביטול או דחייה ותציע פתרון (החזר כספי או שינוי תאריך). לכן, חשוב להתלבש בהתאם לכל מזג אוויר אפשרי.

ש: אפשר לבקר בקרחון בלי לעשות את הטרק?

ת: ברור! זו אופציה מעולה בפני עצמה. אפשר להגיע לפארק הלאומי לוס גלסיירס (שפריטו מורנו הוא חלק ממנו) באמצעות אוטובוס, מונית או טיול מאורגן מלוס גלסיירס. בתוך הפארק יש מערכת מדהימה של מרפסות תצפית ושבילי הליכה שמאפשרים לראות את הקרחון מזוויות שונות ומרהיבות, כולל הפלגה בסירה קרוב לדופן שלו. זו חוויה עוצרת נשימה בפני עצמה, ומומלצת בחום גם למי שלא יכול או לא רוצה לדרוך על הקרחון.

בקיצור: הליכה על הקרחון? עושים את זה!

אם אתם כבר מגיעים לאזור, ואתם מתלבטים אם הליכה על הקרחון זה משהו בשבילכם, התשובה היא פשוטה: כן. זה לא סתם עוד אטרקציה תיירותית. זו חוויה שאין לה תחליף. ללכת על גוש קרח ענק שזז וחי, לראות את הגוונים המטורפים שלו, לשמוע את הצלילים הפנימיים שלו – זה משהו שנצרב בזיכרון להרבה זמן. זה גורם לך להרגיש קטן מול כוחות הטבע העצומים, ובו זמנית מחובר אליהם בצורה בלתי רגילה.

אז כן, זה דורש קצת תכנון, קצת השקעה, וקצת אומץ לצאת מאיזור הנוחות ולהתלבש כמו בובת מישלן. אבל בסוף היום, כשתורידו את הקראמפונים ותחייכו מאוזן לאוזן, תבינו שזה היה אחד הדברים הכי מגניבים, מרתקים, ויפים שיכולתם לעשות במסע שלכם. אל תפספסו את ההזדמנות לדרוך על הפלא הכחול הזה. זה פשוט וואו.