טרק טורס דל פיינה בצ'ילה: מסלול עוצר נשימה שאסור לפספס

אז שמעתם על הפאטאגוניה? על קצה העולם הדרומי, איפה שהרוחות מלטפות (או מעיפות) והנופים פשוט עוצרים נשימה? בתוך כל הטירוף הזה, יש מקום אחד ספציפי ששם המשחק משתנה. לא סתם מטיילים שם. שם חווים. מרגישים. מבינים למה רגליים נועדו (חוץ מלשבת מול הטלוויזיה). אנחנו מדברים כמובן על ה-W המפורסם בטורס דל פיינה, צ'ילה. אם השם הזה מצלצל מוכר או שזו פעם ראשונה שנתקלים בו, הישארו איתנו. כי ב-10 דקות קריאה (טוב, אולי קצת יותר, לא נגזים), תקבלו את כל המידע שאי פעם חלמתם עליו על המסלול האגדי הזה. כל הסודות, הטיפים, וכל מה שצריך לדעת כדי להפוך את הטיול הזה לחוויה של פעם בחיים. ואולי אפילו קצת לצחוק בדרך. כי למה לא?

ה-W בטורס דל פיינה: המדריך המלא לטרק שישנה לכם את החיים (ובטח גם את שרירי הרגליים)

הטרק W – מה זה בכלל? או: למה כולם מדברים עליו כאילו גילו את אמריקה (שוב)?

בואו נשים את זה על השולחן. ה-W זה לא סתם עוד שביל הליכה. זה מסלול. מסלול אייקוני. כזה שמככב בכל רשימת "מקומות שחייבים לבקר בהם לפני ש…" טוב, לפני שנגמר הזמן. הוא נקרא W כי ככה בדיוק המסלול נראה על המפה. שלושה עמקים מרכזיים שיוצרים יחד את האות המפורסמת: עמק אסנסיה עם מגדלי הפיינה המפורסמים, עמק הצרפתי עם הנוף הפנורמי המדהים, ועמק הקרחון גריי.

בגדול, ה-W לוקח בערך 4-5 ימים של הליכה. תלוי כמה מהר אתם מתקדמים וכמה פעמים עוצרים לצלם (וזה קורה המון, תאמינו לנו). הוא נחשב לאחד הטרקים היפים בעולם. ואנחנו מדברים על יופי שקשה לתאר במילים. כזה שגורם לך לעצור ולהגיד "וואו". הרבה פעמים.

5 סיבות שיגרמו לכם לארוז עכשיו (חוץ מהקריאה הזאת, כמובן)

עדיין מתלבטים? אולי הגיע הזמן לשכנע אתכם סופית. הנה רק 5 סיבות קטנות (יש הרבה יותר, אבל חייבים להתחיל איפשהו) למה ה-W בפיינה צריך להיות בראש רשימת הדלי שלכם:

• הנופים שלא תראו בשום מקום אחר: מגדלים גרניטיים שפורצים מהאדמה, קרחונים ענקיים שנסדקים ברעש אדיר, אגמים בצבעים סוריאליסטיים ויערות עבותים. פשוט אין דברים כאלה.
• האתגר הפיזי (ששווה כל רגע): נכון, זה לא טיול בסנטרל פארק. יש עליות. יש ירידות. יש רוחות שמרגישות כמו מקפיא פתוח. אבל ההרגשה בסוף יום, אחרי שכבשתם עוד קטע, היא פשוט ממכרת. והגוף? הוא יודה לכם אחר כך. כנראה.
• האנשים שתפגשו: הטרק מושך אליו אנשים מכל העולם. כולם באותה סירה (או באותו שביל, במקרה הזה), חווים את אותם רגעים. זו אחווה מיוחדת שנוצרת בשטח. וכן, אפשר למצוא חברים חדשים לחיים. או לפחות לחלק הבא של הטרק.
• הניתוק מהעולם: אין קליטה. אין מיילים. אין התראות מיותרות. יש רק אתכם, הטבע, והמחשבות שלכם. זה ריסט אדיר לנפש. והזדמנות אמיתית להיות נוכחים ברגע.
• האוויר: נקי. צלול. מרגיש כמו מי עדן לריאות. סתם, זה לא סיבה מרכזית, אבל זה תוספת נחמדה, לא?

מתכננים את הטירוף? הנה כל מה שחשוב לדעת לפני שיוצאים לדרך (כדי לא למצוא את עצמכם ישנים בשלג)

טוב, השתכנעתם. עכשיו מתחיל החלק המעניין באמת: התכנון. ה-W הוא לא טרק ספונטני. הוא דורש תכנון מראש. הרבה מראש. במיוחד אם אתם מתכננים לטייל בעונה החמה.

העונה המומלצת: מתי הכי כדאי לטוס כדי לא להתייבש/לקפוא למוות?

העונה הכי פופולרית לטרק היא הקיץ האוסטרלי, שזה בערך מדצמבר עד מרץ. זו העונה הכי חמה (יחסית) והסיכוי למזג אוויר טוב יותר. אבל… זו גם העונה הכי עמוסה. זה אומר שהמסלולים מלאים, מקומות הלינה מוזמנים חודשים מראש, והמחירים בשמיים.

אם אתם מחפשים פחות עומס ויותר שקט, אפריל או נובמבר יכולים להיות אופציה טובה. הטמפרטורות קצת יותר נמוכות, אבל הנופים עדיין מדהימים. רק תתכוננו לאפשרות של גשם או שלג קל ורוחות חזקות יותר. היתרון? המחירים קצת יותר נמוכים והסיכוי למצוא מקומות לינה גבוה יותר.

עצת מומחים (נו, טוב, עצתנו): אם אתם בעניין של קיץ, תזמינו ה-כ-ל לפחות 4-6 חודשים מראש. כן, קראתם נכון. ה-כ-ל. מקומות לינה (רפוחיוס או קמפינג), אוטובוסים לפארק וחזרה, ואפילו הפלגות (אם צריך).

לינה וטיסות – כאב ראש או חלום שמתגשם (תלוי כמה אתם אוהבים להזמין מראש)?

כמו שאמרנו, לינה זה הסיפור הגדול. בפארק יש כמה סוגי לינה:

• רפוחיוס (Refugios): מעין אכסניות בסיסיות על המסלול. יש שם מיטות קומתיים, שירותים, מקלחות (לפעמים עם מים חמים, לפעמים פחות), ולפעמים גם חדר אוכל. יקר, אבל נוח (יחסית).
• קמפינג (Camping): אתרי קמפינג מסודרים ליד הרפוחיוס או במיקומים אחרים. אפשר לשכור אוהל מוכן (ומנופח מהרוח), או להביא אוהל משלכם. זו האופציה הזולה יותר, אבל דורשת יותר ציוד ומוכנות למזג אוויר משתנה.
• קמפינג חינם (Free Camping): היו פעם כמה נקודות כאלה. היום כמעט ולא קיימות או שדורשות הזמנה מטורפת מראש ולא תמיד פעילות. לא לסמוך על זה!

איפה מזמינים? אתרי ההזמנות של הרפוחיוס והקמפינג בפארק הם המקור העיקרי. יש שתי חברות עיקריות שמפעילות אותם: Fantastico Sur ו-Vertice Patagonia. תצטרכו להזמין דרך האתרים שלהן. לפעמים יש גם אפשרות להזמין חבילות דרך סוכנויות טיולים, אבל לרוב זה יהיה יקר יותר.

טיסות? תטוסו לסנטיאגו (בירת צ'ילה), ומשם טיסת פנים לפורטו נטאלס (העיירה הקרובה לפארק) או לפונטה ארנס (עיר קצת יותר גדולה, שעה-שעתיים נסיעה מפורטו נטאלס). מפורטו נטאלס לוקחים אוטובוס לפארק. פשוט יחסית, אבל שוב – כדאי להזמין מראש.

התרמיל שיציל אתכם (או יקבור אתכם) – מה אורזים ל-W?

זה לא הזמן להיות קטנוניים. כל גרם בתרמיל חשוב. מצד שני, חייבים להיות מוכנים לכל תרחיש. מזג האוויר בפיינה משתנה כל 5 דקות. ברצינות. שמש, גשם, רוח סופה, שלג – הכל יכול לקרות באותו יום. אז מה אורזים?

רשימת ציוד חובה (אל תגידו שלא אמרנו)

• תרמיל גב נוח: 50-70 ליטר בדרך כלל מספיק. חשוב שיתאים לכם טוב.
• שק שינה: גם אם ישנים ברפוחיו, לפעמים כדאי שיהיה. אם בקמפינג – חובה, ועמיד לקור!
• אוהל ומזרון שטח: אם מתכננים קמפינג עצמאי (נדיר בפיינה היום), או אם שוכרים אוהל מוכן ורוצים תוספת נוחות.
• ביגוד בשכבות: עקרון השכבות הוא קדוש בפיינה. שכבה תרמית, שכבת ביניים (פליז), מעיל פוך דק, ומעיל גשם/רוח טוב. תחתונים תרמיים! גרביים טובות (הרבה!).
• מכנסי טיולים: כאלה שמתייבשים מהר. אולי זוג אחד שמתפרק לשורטס.
• נעלי טיולים נוחות: כבדות, תומכות בקרסול, עמידות למים (מאוד!). חשוב שהן יהיו מטיילות ומורגלות לפני הטרק.
• כפכפים או סנדלים נוחים: לערב, ברפוחיו או באתר הקמפינג. הרגליים יודו לכם.
• כובע וכפפות: גם בקיץ. הרוחות קרות.
• כובע שמש וקרם הגנה: כשהשמש יוצאת, היא חזקה.
• משקפי שמש: נוף מסנוור.
• מגבת שמתייבשת מהר: חובה.
• בקבוק מים או שקית שתייה: 2-3 ליטר לפחות. יש נקודות מילוי מים טריים בדרך.
• מקלות הליכה: לא חובה, אבל מומלץ בחום! עוזרים בעליות, בירידות, וליציבות ברוחות.
• פנס ראש: להליכות בחושך (אם קמים מוקדם או חוזרים מאוחר) וגם סתם לערב.
• ערכת עזרה ראשונה בסיסית: פלסטרים, חומר חיטוי, משככי כאבים, תרופות אישיות.
• שקית אשפה: שומרים על הניקיון! כל מה שנכנס יוצא.
• מפה טופוגרפית ומצפן/GPS: למרות שהשביל מסומן יחסית, תמיד טוב שיהיה.
• מטען נייד (Power Bank): אין הרבה נקודות חשמל ברפוחיוס, במיוחד אם ישנים בקמפינג.
• נייר טואלט וג'ל חיטוי ידיים: די ברור למה, נכון?

מה עדיף להשאיר בבית? (רמז: את כל הדברים המיותרים)

כל דבר שלא הכרחי לחלוטין. בגדים להחלפה לכל יום (חולצה אחת להליכה וסט נקי לערב זה מספיק). ספרים עבים. מחשב נייד (ברצינות?). מייבש שיער. פינוקים מיותרים. ככל שתסחבו פחות, תסבלו פחות (הסבל הוא יחסי, כמובן, הנוף מפצה על הכל).

ה-W: מסלול מפורט (פחות או יותר…) ואיך לשרוד כל קטע (בלי לבכות בקול רם)

המסלול ה"קלאסי" של ה-W אורך 4-5 ימים. לרוב מטיילים אותו ממזרח למערב (ממגדלי הפיינה לקרחון גריי), אבל אפשר גם בכיוון ההפוך. נתאר את הכיוון הפופולרי יותר.

יום 1: מגדלים באוויר – הדרך לפסגה הראשונה (ושם תתחילו להבין מה נכנסתם אליו)

היום הראשון לרוב מוקדש לטיפוס לתצפית על מגדלי הפיינה (Mirador Base Torres). זה יום קשה, בעיקר העלייה הסופית התלולה והסלעית. אבל הנוף… אוי הנוף… ברגע שתגיעו למעלה ותראו את שלושת המגדלים משתקפים בלגונה למטה, תשכחו את כל הסבל. בערך. הליכה של בערך 8-10 שעות הלוך-חזור מהרפוחיו הקרוב.

יום 2: לגונות ונופים – ממשיכים במסע (בין רוחות לקרחונים רחוקים)

היום הזה קצת יותר קל פיזית מהראשון, אבל עדיין ארוך. ההליכה היא לאורך אגם נורדנסקולד (Nordenskjöld Lake) היפהפה, בדרך לרפוחיו צ'ילנו או רפוחיו לוס קוארנוס/סנטרו אינטרפטסיון. הנופים משתנים, והרוחות יכולות להיות מאתגרות בקטעים הפתוחים. בערך 4-6 שעות הליכה.

יום 3: העמק הצרפתי – הלב הפועם של ה-W? (שם הרושם עובר מהרגליים לעיניים)

זה אחד הקטעים היפים ביותר בטרק. מהרפוחיו לוס קוארנוס או מקמפינג איטליאנו (שכיום הוא נקודת כניסה בלבד, אין בו לינה בפועל, רק משאירים שם ציוד ועולים לעמק), מטפסים לתוך העמק הצרפתי. העלייה לתוך העמק לא קלה, אבל הפיצוי מגיע בדמות תצפיות מדהימות על קרחוני ההרים, צלילים של נקישת קרחונים (אם יש מזל), ונוף פנורמי משגע. ניתן לעלות עד למירדור בריטניקו (Mirador Britanico) לתצפית הכי מרשימה. הליכה של 6-8 שעות הלוך-חזור מנקודת הכניסה לעמק.

יום 4: קרחון גריי – פרידה מפוארת מה-W (או: רגע האמת עם הענק הכחול)

מנקודת היציאה מהעמק הצרפתי, ממשיכים מערבה לכיוון קרחון גריי. ההליכה יחסית מישורית (שוב, יחסית!) בקטעים הראשונים, ואז יש עלייה קלה וירידה לכיוון רפוחיו גריי. הנוף הופך דרמטי יותר ככל שמתקרבים לקרחון. אפשר להגיע לתצפית על הקרחון מהרפוחיו או להמשיך עוד קצת. רבים בוחרים לקחת מעבורת (קאטאמרן) מרפוחיו גריי בחזרה לכיוון אגם פאהואה ומשם אוטובוס. זו דרך נהדרת לראות את הקרחון מקרוב וגם לחסוך את ההליכה חזרה (שכבר לא חלק מה-W הקלאסי). בערך 4-5 שעות הליכה לרפוחיו גריי.

שימו לב: יש וריאציות שונות למסלול, וניתן גם להאריך אותו ל-5 ימים כדי שיהיה קצת פחות אינטנסיבי. הכל תלוי בהזמנות הלינה שלכם.

אוכל ודלק לגוף – איך לא למות מרעב (או לפחות לא לגמרי) בדרך?

אחד האתגרים (היותר טעימים, אם מתכננים נכון) בטרק זה עניין האוכל. יש לכם שתי אופציות עיקריות, ולרוב שילוב של שתיהן הוא הפתרון הכי טוב:

קנייה ברפוחיוס – יקר, אבל חוסך סחיבה (וכאבי גב)

ברפוחיוס הגדולים יותר יש חנויות קטנות בהן ניתן לקנות חטיפים, שוקולדים, לפעמים ארוחות יבשות לטרקים, ושתייה. המחירים? ובכן, תכפילו פי 2-3 את המחיר בעיר. זה הנוחות של קנייה באמצע שום מקום. אפשר גם להזמין מראש ארוחות (ארוחת ערב, ארוחת בוקר, ו"ארוחת צהריים ארוזה" – Lunch Box) ברפוחיוס בהם אתם לנים. זה הכי נוח, אבל גם הכי יקר. האוכל סביר בדרך כלל, לא ציפיות למסעדת מישלן.

הבאת אוכל מהעיר הגדולה – כבד, אבל חוסך כסף (ומאפשר שליטה על התפריט)

רוב המטיילים שרוצים לחסוך או שרוצים לאכול משהו ספציפי, יקנו את רוב האוכל לטרק בפורטו נטאלס לפני הכניסה לפארק. זה אומר סחיבה של כל האוכל לכל הימים. פתיתים, קוסקוס, אטריות אינסטנט, שימורים, קרקרים, חטיפי אנרגיה, פירות יבשים, שוקולד.

• יתרון: זול יותר משמעותית, אוכלים מה שאוהבים.
• חסרון: כבד בטירוף! כל גרם נוסף מורגש על הגב.

אם אתם בקמפינג, תצטרכו גם גזייה, כלי בישול מינימליים וגז. ברפוחיוס בהם ישנים בקמפינג יש בדרך כלל מטבח קמפינג לשימוש עצמי (מוגבל, ולפעמים צפוף).

איפה ישנים? אוהל, מיטה, או על ספסל (אם לא תכננתם מראש)?

כבר נגענו בזה קצת, אבל חשוב להבהיר את זה. איפה שתלונו משפיע על הכל: עלות, נוחות, ומשקל התרמיל.

רפוחיוס (Refugios) – המלונות של הטרק (בלי שירות חדרים)

האופציה הכי נוחה, אבל גם הכי יקרה והכי פופולרית (ולכן נתפסת מהר). ישנים בחדרים משותפים עם הרבה אנשים (כמו אכסניה גדולה). יש שירותים, מקלחות, ולרוב גם חדר אוכל ובר קטן. כיף לפגוש אנשים ולשבת בפנים כשיש סופה בחוץ.

קמפינג (Camping) – החופש האמיתי (עם בונוס של קיפול אוהל ברוח)

אפשרות לינה זולה יותר. ישנם אתרים מסודרים ליד רוב הרפוחיוס. ניתן לשכור אוהל, מזרון ושק שינה מהרפוחיו (אופציה שחוסכת המון סחיבה, אבל יקרה יותר מאשר להביא הכל מהבית), או להביא ציוד משלכם. חוויה שונה לגמרי מהרפוחיו. קשובים יותר לטבע… וגם לרוחות.

הזמנה מראש, כבר אמרנו? כן, נגיד את זה שוב. אם לא הזמנתם מקום לינה מראש, הסיכוי שלכם למצוא מקום בפארק בעונה הבוערת שואף לאפס. פשוט אין מקום. נקודה.

כמה זה עולה לנו? המספרים האמיתיים (והכואבים?) של ה-W

ה-W בטורס דל פיינה הוא לא טרק זול. בואו נהיה כנים. זה יעד מבוקש בקצה העולם, והתשתיות שם עולות כסף. העלות הכוללת תלויה מאוד בסגנון הטיול שלכם: האם אתם ישנים ברפוחיוס או בקמפינג? קונים אוכל בדרך או סוחבים מהבית? האם לקחתם חבילה מסוכנות או ארגנתם הכל לבד?

• כניסה לפארק: יש עלות כניסה לפארק, והיא לא זניחה. משלמים אותה בכניסה.
• לינה: זה ההוצאה הכי גדולה לרוב. לילה ברפוחיו יכול להגיע ל-100-200 דולר (או יותר!) לאדם. קמפינג עם השכרת ציוד זול יותר, קמפינג עם ציוד משלכם זול עוד יותר, אבל עדיין לא חינם.
• אוכל: אם קונים ארוחות ברפוחיוס, זה יקר מאוד. אם סוחבים מהבית, זה עולה כמו בסופר (בפורטו נטאלס), אבל מוסיף משקל.
• תחבורה: אוטובוסים מפורטו נטאלס לפארק ובחזרה, מעבורת (אם לוקחים).

בגדול, טיול W של 4-5 ימים יכול לנוע מכמה מאות דולרים (לטייל בתקציב מינימלי, בעיקר קמפינג ובישול עצמי) ועד 1500-2000 דולר לאדם (לינה ברפוחיוס מלאה עם ארוחות). וזה עוד לפני טיסות בינלאומיות ופנים. אז כן, זה לא זול. אבל שווה כל שקל (או דולר).

טיפים של אלופים: דברים קטנים שיעשו הבדל גדול ב-W (ויחסכו לכם מבוכות)

אחרי שדיברנו על כל הדברים הגדולים, הנה כמה דברים קטנים שלמדנו בדרך הקשה (או פשוט ראינו אחרים לומדים בדרך הקשה):

• הגיעו לפארק יום קודם: לינה בפורטו נטאלס לילה לפני תחילת הטרק תאפשר לכם לנוח, להצטייד כמו שצריך, ולא לרוץ בבוקר.
• התחילו מוקדם בבוקר: במיוחד בימים עם עליות קשות (כמו לטורס או לעמק הצרפתי). ככל שתתחילו מוקדם יותר, כך יהיה פחות עומס על השביל (ביום הראשון), והסיכוי למזג אוויר טוב יותר בשעות הבוקר המוקדמות גבוה יותר.
• היו מוכנים לרוח: אמרנו כבר שיש רוחות? כן. הן חזקות. מאוד. הן יכולות פשוט להפיל אתכם. תהיו יציבים, תשתמשו במקלות הליכה, ותתכוננו נפשית. אל תנסו להילחם בה. חבקו אותה (בזהירות).
• היו גמישים (בגבולות ההזמנות שלכם): מזג האוויר יכול לשנות תוכניות. אם יום מסוים צפוי להיות גרוע במיוחד, שקלו לשנות קצת את המסלול אם אפשר (לרוב לא, בגלל ההזמנות, אבל שווה לבדוק) או פשוט להתכונן ליום הליכה רטוב/סוער.
• הידרציה ותזונה: שתו המון מים! אכלו מספיק! הגוף שלכם עובד קשה. תנו לו את הדלק שהוא צריך.
• שמרו על שבילים נקיים: פשוט. לא משאירים זבל. נקודה.
• תהנו! זה הכי חשוב. זה טרק מדהים. תנשמו את האוויר, תראו את הנופים, תדברו עם אנשים, ותספגו את החוויה.

שאלות בוערות? הנה התשובות שיעשו לכם סדר (כי בטח יש לכם עוד כמה בראש)

אספנו כמה שאלות נפוצות ששואלים אותנו שוב ושוב על ה-W. אולי גם לכם יש אותן?

1. האם ה-W מתאים למטיילים לא מנוסים?

   פיזית, הטרק מאתגר אבל בהחלט אפשרי גם למי שאין לו ניסיון טרק קודם, בתנאי שיש לו כושר בסיסי טוב והוא מתאמן קצת לפני. מבחינת התמצאות, השביל מסומן יחסית טוב. האתגר הגדול הוא מזג האוויר המשתנה והצורך בתכנון והזמנה מראש.

2. האם אפשר לעשות את הטרק לבד?

   כן, בהחלט. רבים מטיילים את ה-W לבד. השביל פופולרי יחסית ופוגשים אנשים כל הזמן. כמובן שטיול לבד דורש יותר מוכנות נפשית ולוגיסטית.

3. האם צריך לקחת מדריך?

   לרוב לא. המסלול מסומן היטב. מדריך יכול להיות רלוונטי אם אתם חלק מקבוצה מאורגנת שזה כלול בחבילה, או אם אתם ממש חוששים מניווט (למרות שפשוט לעקוב אחרי השביל זה די פשוט).

4. האם יש קליטה סלולרית או אינטרנט בפארק?

   בגדול, לא. יש נקודות בודדות מאוד עם קליטה (בעיקר ליד הכניסות או ברפוחיוס הגדולים יותר), ולפעמים ניתן לרכוש אינטרנט לווייני איטי ויקר ברפוחיוס. תכננו על ניתוק מוחלט. וזה דווקא חלק מהקסם!

5. מה עושים עם הציוד שלא צריך לטרק?

   רוב מקומות הלינה בפורטו נטאלס (הוסטלים, מלונות) מציעים שירות אחסון ציוד (בדרך כלל בתשלום סימלי) לזמן הטרק. זה נוח מאוד. גם ברפוחיוס הגדולים בפארק לפעמים יש אפשרות להשאיר ציוד (אם עושים את הטרק ללא תרמיל גדול, למשל עם סחיבת יום יום – פחות נפוץ ב-W המלא).

6. האם חייבים מקלות הליכה?

   לא חייבים, אבל מומלץ בחום רב! הם עוזרים מאוד לשמור על הברכיים, במיוחד בירידות, ומסייעים בשמירה על יציבות ברוחות החזקות. ניתן לשכור אותם בפורטו נטאלס או לקנות זוג פשוט.

7. מה לגבי מזג האוויר? מה אם יש סופה?

   כמו שאמרנו, מזג האוויר משתנה כל הזמן. תתכוננו להכל. סופה חזקה יכולה לגרום לסגירת חלקים מהמסלול או אפילו לביטול הטרק (נדיר מאוד, אבל אפשרי). תמיד כדאי להתעדכן בתחזית המקומית ולשאול את הפקחים בכניסה לפארק או ברפוחיוס. העיקר להגיע עם הציוד הנכון (שכבות טובות, ציוד גשם ורוח איכותי).

אז זהו. הגענו לסוף המסע (על הנייר). ה-W בטורס דל פיינה הוא לא סתם עוד טרק. זו חוויה עוצמתית, פיזית ונפשית. רגעים של קושי מול נופים שיגרמו לכם לדמוע (לא רק מהרוח). מפגשים עם אנשים מרתקים וחיבור עמוק לטבע במיטבו. אם אתם מחפשים אתגר אמיתי, הרפתקה בלתי נשכחת, ונופים שיחרטו לכם בזיכרון לנצח – ה-W מחכה לכם. רק תתכננו טוב, תתלבשו חם, ותהיו מוכנים לרוח. והכי חשוב? תהנו מכל רגע. כי רגעים כאלה, קשה למצוא שוב.