טרק סובב מון בלאן בצרפת: המסלול שחייבים לעשות לפחות פעם

אז אתם חולמים על הרי האלפים המושלגים? על שבילים צרים שמתפתלים בין עמקים ירוקים, אגמים צלולים ופסגות מחודדות שנושקות לשמיים? על תחושת ניצחון קטנה בכל פעם שמגיעים לעוד בקתת הרים קסומה, כשהשמש שוקעת וצובעת את הפסגות בגווני ורוד וזהב? ובכן, אתם לא לבד. יש מסע אחד שמתמצת את כל זה, ועוד קצת: טרק סובב מון בלאן. כן, ההוא ששמעתם עליו מחברים שחזרו עם עיניים נוצצות ורגליים כואבות. אבל מה אם אגיד לכם שאפשר לעשות את זה חכם יותר? יעיל יותר? ובעיקר, להפוך את הטרק הזה לחוויה בלתי נשכחת, בלי כאבי ראש מיותרים ועם מקסימום הנאה? תשכחו כל מה שקראתם עד היום. הגיע הזמן לצלול עמוק לתוך המסע האפי הזה, בצורה שתשאיר אתכם מוכנים לכל דבר. מוכנים?

ההרפתקה הגדולה: מה זה בעצם סובב מון בלאן ולמה כולם מדברים עליו?

סובב מון בלאן, או בשמו הצרפתי הנפלא Tour du Mont Blanc (TMB), הוא אחד הטרקים הקלאסיים והמפורסמים בעולם. הוא מקיף את רכס המון בלאן האדיר, הפסגה הגבוהה ביותר במערב אירופה (4,808 מטר), ועובר דרך שלוש מדינות קסומות: צרפת, איטליה ושוויץ. דמיינו לעצמכם טיול שמחבר בין תרבויות שונות, נופים משתנים דרמטית, ובקתות הרים שמגישות גבינות מקומיות ויין צרפתי או פסטה איטלקית. נשמע כמו חלום, נכון? ובכן, זה בדיוק זה. אבל זה חלום שדורש קצת תכנון והבנה. לא, לא תצטרכו להיות מטפסי הרים מקצועיים, אבל קצת כושר רגלי ורצון עז לגלות יעשו את העבודה.

מאה שישים ומשהו קילומטרים של אושר (מעורבב עם קצת כאב): המספרים על השולחן

המסלול ה"קלאסי" הוא באורך של כ-170 קילומטרים, עם טיפוס מצטבר שמגיע לכ-10,000 מטר! כן, קראתם נכון. עשרת אלפים מטרים של עלייה וירידה, פרושים על פני 7 עד 11 ימים, תלוי בקצב שלכם ובמסלול שבחרתם (ויש המון וריאציות, אל דאגה). זה לא פיקניק בפארק, אבל זה גם לא אוורסט. זה אתגר בר השגה, כזה שיגרום לכם להרגיש שכבשתם את העולם (או לפחות את המון בלאן). והתחושה הזו, רבותיי, שווה כל שלפוחית.

אז למה זה כל כך פופולרי? הנה כמה סיבות טובות:

• נופים בלתי נשכחים: פסגות דרמטיות, קרחונים תלויים, עמקים ירוקים עם פרחים בשלל צבעים, אגמים קטנים שמשקפים את השמיים. פשוט עוצר נשימה.
• נגישות יחסית: המסלול מסומן היטב, יש תשתית תיירותית מצוינת (בקתות הרים, תחבורה), ואפשר להתחיל ולסיים בנקודות שונות.
• חוויה תרבותית משולשת: לטייל בצרפת, איטליה ושוויץ בטרק אחד? כן בבקשה! כל מדינה מביאה את הטאץ' הייחודי שלה, מהאוכל ועד האווירה.
• תחושת הישג: להשלים טרק כזה זו חוויה מעצימה. אתם חוזרים הביתה לא רק עם תמונות מדהימות, אלא גם עם ידע עמוק יותר על עצמכם ועל היכולות שלכם.

7 סודות תכנון שיצילו לכם את הטרק (והארנק)?

טעות נפוצה היא לחשוב שאפשר פשוט להגיע לשאמוני ולהתחיל ללכת. בטח שאפשר, אם אתם אוהבים הפתעות לא נעימות, כמו לגלות שכל הבקתות תפוסות או שהתיק שלכם שוקל כמו פיל. תכנון מוקדם הוא המפתח להנאה מקסימלית. ואני לא מדבר רק על הזמנת טיסה ובקתות.

מתי ללכת ואיפה ללון? השאלות הבוערות

העונה: התקופה הפופולרית ביותר היא מאמצע יוני עד סוף ספטמבר. זו התקופה שבה השלג מפשיר, השבילים פתוחים, מזג האוויר בדרך כלל יציב (בגובה הרים זה תמיד הפתעה קטנה, אבל יחסית), והבקתות והשירותים פועלים במלוא המרץ. יוני קצת יותר שקט וירוק, יולי-אוגוסט שיא העונה והכי עמוס (וגם הכי יקר), ספטמבר שוב נהיה שקט יותר עם צבעי שלכת מדהימים. הימנעו ממועד מוקדם מדי ביוני אם אתם לא רוצים להתמודד עם שלג בשבילים הגבוהים.

לינה: זו אחת ההחלטות החשובות ביותר, והיא משפיעה גם על התקציב וגם על חווית הטרק. האפשרויות המרכזיות:

• בקתות הרים (Refuges): הכי קלאסי והכי חווייתי. לינה בחדרים משותפים (דורמיטורי) עם מטיילים מכל העולם. כולל בדרך כלל ארוחת ערב ובוקר פשוטות אך משביעות. חובה להזמין מקום חודשים מראש, במיוחד לשיא העונה! הבקתות נוטות להתמלא במהירות.
• מלונות ובתי הארחה: זמינים בכפרים הגדולים יותר לאורך המסלול (כמו לה קונטאמין, קורמאיור, לה פולי). אופציה נוחה יותר, יקרה יותר, ופחות "טרקית" באווירה.
• קמפינג: אפשרות זולה יותר, שמעניקה חופש גדול יותר. יש אתרי קמפינג מסודרים בחלק מהנקודות, ויש גם אפשרות לביוואק (לינת לילה אחת בשטח) בחלק מהמקומות (עם מגבלות מקומיות שחשוב לברר!). דורש סחיבת ציוד קמפינג (אוהל, שק שינה, מזרן), מה שמגדיל משמעותית את משקל התיק.

הסוד? שילוב נכון. הרבה מטיילים משלבים בין האפשרויות – כמה לילות בבקתות כדי לחוות את האווירה ההררית האותנטית, וכמה לילות במלונות בכפרים הגדולים כדי להתפנק קצת, לכבס בגדים, ולקבל מקלחת חמה בפרטיות. זה גם מאפשר גמישות גדולה יותר בתכנון.

לאן ללכת וכמה זמן? להתאים את המסלול אליכם

המסלול הקלאסי עובר בשלבים קבועים, אבל יש המון וריאציות! קיצורי דרך (רכבלים, אוטובוסים, מוניות), מסלולים אלטרנטיביים גבוהים יותר ויפים יותר (והרבה יותר מאתגרים פיזית), ומסלולים נמוכים יותר (שמשמשים לעיתים בגלל מזג אוויר גרוע או עייפות קיצונית). אל תרגישו מחויבים ללכת כל צעד וצעד ברגל. זה המסע שלכם, תתאימו אותו לכושר, לזמן ולרצון שלכם.

הרוב המכריע עושה את הטרק בכיוון נגד השעון, החל משאמוני או לס אוש בצרפת. הסיבה היא בעיקר לוגיסטית – זה מאפשר להתמודד עם העליות התלולות יותר בשלבים מוקדמים כשהרגליים עדיין רעננות.

מה אורזים לטרק של החיים (ומה משאירים בבית. בבקשה)?

זו אולי הנקודה הקריטית ביותר. משקל התיק שלכם יכול להפוך את הטרק מחוויה חלומית לסיוט רטוב. כל גרם מרגיש כמו קילו בעלייה ה-15 של היום. פחות זה תמיד יותר! ארזו חכם, ארזו קל.

הינה 9 דברים שיפתיעו אתכם (וחלקם ממש חיוניים):

• סבון אקולוגי מתכלה: ברוב הבקתות אסור להשתמש בסבון רגיל ליד מקורות מים. תביאו סבון ידידותי לסביבה לשטיפות קטנות.
• שק כביסה קטן: כדי להפריד את הבגדים המלוכלכים (ויהיו כאלה, תאמינו לי) מהנקיים.
• כפכפים או סנדלים קלים: לחילוץ מיידי מהנעליים הכבדות בבקתה. הרגליים שלכם יודו לכם.
• אטמי אוזניים ומסיכת עיניים: אם אתם לנים בחדרים משותפים, זה הדבר שיפריד ביניכם לבין לילה לבן (של נחירות ושמש ב-5 בבוקר).
• מטען נייד (Power Bank): שקעי חשמל בבקתות מוגבלים ותפוסים בדרך כלל. מטען נייד יבטיח שהטלפון (והמצלמה) שלכם יהיו טעונים.
• ערכת עזרה ראשונה בסיסית ומותאמת אישית: פלסטרים נגד שלפוחיות (הרבה!), משחה נגד שפשפות, כדורים נגד כאבים, חומר חיטוי. אל תסמכו רק על הבקתות.
• שק שינה קל או ליינר משי/כותנה: בבקתות בדרך כלל יש שמיכות, אבל שק שינה קל (או ליינר) הוא חובה מסיבות היגייניות ובגלל הטמפרטורה בחדרים המשותפים. בדקו עם הבקתה הספציפית מה נדרש.
• מקלות הליכה: קריטיים! הם מורידים עומס משמעותי מהברכיים בעליות ובעיקר בירידות, ומשפרים את היציבות. תתייחסו אליהם כחלק בלתי נפרד מהגוף.
• מפה, מצפן ואפליקציית ניווט: למרות הסימון המצוין, תמיד טוב שיהיה גיבוי. אפליקציות כמו Maps.me או Komoot עם מפות שהורדו מראש יכולות להציל חיים (או לפחות לחסוך הליכה מיותרת).

ועכשיו מה לא אורזים? בגדים מיותרים! תכננו ללבוש את אותם בגדים במשך יומיים-שלושה. תביאו בגדים תרמיים שמתייבשים מהר, שכבות לבוש (עדיף צמר מרינו או סינטטיים), ומעיל גשם טוב. בגדי כותנה? תשכחו מזה בבית!

פיזית ונפשית: איך מתכוננים לאתגר הזה?

אוקיי, אז זה לא טיפוס על האוורסט, אבל זה גם לא הליכה בטיילת. סובב מון בלאן דורש כושר גופני סביר. לא חייבים להיות אתלטים, אבל בהחלט רצוי להתחיל להתאמן כמה חודשים מראש.

אימון וטיפים קטנים שיעשו הבדל גדול:

הליכות ארוכות: התחילו בהליכות ארוכות ובהדרגה הגדילו את המרחק והשיפוע. אם יש לכם הרים או גבעות בסביבה, זה הזמן לנצל אותם. אם לא, מדרגות או מסלול הליכה עם שיפוע קבוע במכון כושר יעשו את העבודה.

אימוני כוח: התמקדו ברגליים (סקוואטים, לאנג'ים) וליבה (בטן, גב). זה יעזור לכם להתמודד עם העליות והירידות וגם עם סחיבת התיק.

הליכה עם משקל: קחו את התיק שלכם, תמלאו אותו בבקבוקי מים (כדי לדמות את המשקל) ותתחילו ללכת. זה יעזור לגוף להתרגל למשקל ולהבין איפה יש צורך להתאמן יותר.

נעליים חדשות? אם אתם קונים נעלי הליכה חדשות, תתחילו ללכת איתן בהדרגה חודשים מראש! הרגל חייבת להתרגל לנעל, אחרת השלפוחיות הראשונות יגיעו מוקדם מהצפוי. קחו את הזמן.

מנטלית: היו מוכנים לימים ארוכים, לעייפות, ואולי גם למזג אוויר לא מושלם. זכרו למה באתם, תהנו מהנוף, תתחברו לאנשים שסביבכם, ותחגגו כל צעד.

טיפ קטן ומנצח: למדו איך לקשור את שרוכי הנעליים נכון כדי למנוע שלפוחיות (יש שיטות ספציפיות לטיפוס וירידה) ואיך לטפל בשלפוחית אם כבר צצה (לא לפוצץ ישר, קודם לנסות פלסטר מיוחד). זה יכול להציל את הטרק.

החוויה בבקתות: בין ארוחת ערב לשכנים חדשים ללילה

אחד החלקים המיוחדים בטרק הוא הלינה בבקתות ההרים. זו חוויה קהילתית ייחודית.

קסם הדורמיטורי ומקלחת של 5 דקות: מה מצפה לכם?

בבקתות תמצאו לרוב לינה בחדרים משותפים עם מיטות קומותיים, שירותים ומקלחות (שלרוב עובדות על אסימונים או מוגבלות בזמן), וחדר אוכל גדול ונעים שבו מגישים ארוחת ערב וארוחת בוקר. ארוחת הערב היא בדרך כלל ארוחה קבועה אחת שמגישים לכולם בשעה מסוימת (לרוב סביב 19:00) – מרק, מנה עיקרית (פסטה, תבשיל), ולפעמים קינוח. ארוחת הבוקר פשוטה יותר – לחם, חמאה, ריבה, תה/קפה. ברוב הבקתות אפשר לקנות גם פלניק (Picnic) ליום למחרת – כריך או שניים, פרי, חטיף אנרגיה.

האווירה בבקתות מדהימה. פוגשים אנשים מכל העולם עם סיפורים מרתקים. כולם עייפים, כולם קצת מסריחים (מותר להגיד, זה טרק!), וכולם חולקים חוויה משותפת. זו הזדמנות מעולה להתאמן על שפות זרות, לשמוע טיפים על המשך המסלול, ופשוט לצחוק מכל הצרות הקטנות של היום שעבר.

טיפ זהב: אם אתם רוצים להבטיח לעצמכם מקלחת עם מים חמים וזרימה טובה, נסו להתקלח מיד כשתגיעו לבקתה, לפני שכולם מתנפלים על המקלחות. ואל תשכחו להביא מטבעות קטנים לאסימונים!

שאלות שחייבים לשאול (ולא להישאר אדישים)

ריכזתי כמה שאלות נפוצות שעולות, עם תשובות קצרות וקולעות:

ש: האם חובה ללכת עם מדריך?
ת: לא. המסלול מסומן היטב ואפשר לעשות אותו באופן עצמאי לגמרי. עם זאת, אם אתם חסרי ניסיון בטרקים ארוכים או מעדיפים ראש שקט, קבוצה מאורגנת עם מדריך יכולה להיות אופציה טובה. זה גם פחות כאב ראש לוגיסטי (הזמנת בקתות וכו').

ש: כמה עולה טרק סובב מון בלאן?
ת: המחיר משתנה מאד תלוי בסגנון שלכם. לינה בבקתות עם חצי פנסיון עולה סביב 50-80 יורו ללילה. לינה במלונות יקרה יותר. אוכל בבקתות או קניית אוכל להכנה עצמית (אם עושים קמפינג) גם משפיעים. כדאי לתקצב סביב 800-1500 יורו לאדם ל-10 ימים, לא כולל טיסות והוצאות הגעה/עזיבה.

ש: מה לגבי מים?
ת: יש הרבה מקורות מים לאורך המסלול (נחלים, ברזים בבקתות ובכפרים). כדאי להשתמש במסנן מים או כדורים לטיהור מים אם אתם שותים ישירות מנחלים, רק ליתר ביטחון. בבקתות אפשר למלא בקבוקים.

ש: מה קורה אם מזג האוויר גרוע?
ת: מזג אוויר בהרים יכול להשתנות במהירות. אם יש סופות, גשם חזק או ערפל כבד, יש מסלולים חלופיים נמוכים יותר ובטוחים יותר. כדאי לבדוק תחזית יום קודם ולתכנן בהתאם. גמישות היא מילת המפתח.

ש: האם אפשר לעשות חלק מהטרק?
ת: בהחלט! אפשר להתחיל או לסיים כמעט בכל נקודה שיש בה תחבורה ציבורית (כפרים מרכזיים). הרבה אנשים עושים רק חצי מהטרק או קטעים מסוימים. המסלול מחולק לימים יחסית קבועים, כך שקל לתכנן קטע קצר יותר.

ש: מה עם קליטה סלולרית ואינטרנט?
ת: בבקתות ובכפרים הגדולים יש לרוב Wi-Fi (לפעמים בתשלום). ברוב חלקי המסלול עצמו, במיוחד באזורים הגבוהים והמבודדים, הקליטה דלילה עד לא קיימת. זה חלק מהקסם – להיות מנותק קצת. תהנו מזה!

ש: האם הטרק מתאים למשפחות עם ילדים?
ת: תלוי בגיל הילדים ובניסיון המשפחה בטיולים. המסלול הקלאסי מאתגר למדי לילדים קטנים. עם זאת, אפשר לעשות קטעים קצרים יותר, להשתמש ברכבלים ובאוטובוסים כדי לדלג על חלקים קשים, וללון במקומות נוחים יותר. יש משפחות שעושות זאת בהצלחה, אבל זה דורש התאמות וקצב שונה.

הסוף הטוב: רגעים קטנים וגדולים של אושר

אחרי שבוע או עשרה ימים של הליכה, זיעה, נופים מדהימים, כאבי שרירים (שמתחלפים בגאווה), ואולי גם כמה שלפוחיות – תגיעו חזרה לנקודת ההתחלה (או לנקודת הסיום שבחרתם). וזה רגע מדהים. תחושת ההישג, הידיעה שהגוף והראש שלכם עמדו באתגר, והזיכרונות שיצרתם לאורך הדרך. זה מה שיישאר אתכם הרבה אחרי שהרגליים יפסיקו לכאוב.

ה-TMB הוא יותר מסתם טרק. זו הזדמנות להתנתק, להתחבר לטבע, לפגוש אנשים מרתקים, ובעיקר – לגלות מחדש את הכוח שבכם. זה מסע שמשנה פרספקטיבה, מחבר אתכם לעולם ולעצמכם. וכן, זה גם פשוט כיף נורא. אז קדימה, תתחילו לתכנן. המון בלאן מחכה לכם.