הירדן ההררי מסלול מעגלי: טיול סודי מרהיב שחובה להכיר

קסם על פני המים: הסיבוב הכי שווה בירדן ההררי?

שוב פעם הפקקים? שוב פעם המסכים? מרגישים שהגיע הזמן לאפסון רציני לנשמה ולגוף? מצוין. תנו לנו לקחת אתכם למקום שבו השעון עוצר מלכת (במובן הכי טוב של המילה), הרעש היחיד שאתם שומעים הוא פכפוך מים נעים, והנוף פשוט גורם לכם לנשום עמוק ולהבין שיש דברים שהרשתות החברתיות פשוט לא מסוגלות להעביר. אנחנו מדברים על הירדן ההררי.

כן, כן, שמעתם נכון. לא הירדן ההוא שכולם מכירים מהסיפורים, אלא הקטע הפראי יותר, היפה יותר, וכן – גם הפחות מוכר (שזו כבר נקודת זכות ענקית, מודים). במאמר הזה, אנחנו הולכים לפרוש בפניכם את כל הסודות. בדיוק אבל בדיוק מה שאתם צריכים לדעת כדי לעשות את המסלול המעגלי שם בצורה הכי חלקה, כיפית, ולצאת עם תחושה של כיבוש פסגה (גם אם מדובר בפסגת אושר פנימית).

אז אם נמאס לכם מטיולים בנאליים שמרגישים כמו פס יצור, ואתם מחפשים את הדבר הבא שישאיר לכם טעם של עוד וזיכרונות לכל החיים – אתם במקום הנכון. בואו נצלול פנימה, כי הירדן מחכה.

רגע, על איזה ירדן בכלל מדברים?

כשרוב האנשים חושבים על הירדן, הם מדמיינים את הנהר הגדול הזורם דרומה. אבל בחלקו הצפוני, ממש למרגלות רמת הגולן והרי הגליל העליון, מתחולל קסם אחר לגמרי. כאן, הירדן הוא עדיין נחל צעיר, שוצף, מתפתל בין סלעים וצמחייה עשירה. הוא לא רחב מדי, לפעמים אפילו נראה כמו פלג גדול במיוחד, אבל הוא חי, נושם ומלא אנרגיה.

הירדן ההררי הוא בעצם השם שניתן לחלק העליון של הנהר, מאיחוד מקורותיו (בניאס, חרמון, דן) ועד אגם החולה ואף קצת אחריו. האזור הספציפי עליו נדבר הוא קטע מרהיב במיוחד, שמציע מסלול מעגלי פשוט מושלם. מסלול שמשלב הליכה ממש בתוך המים, קפיצות קטנות מעל אבנים, טיפוס קל פה ושם, ובעיקר – המון המון יופי טבעי.

זה לא פארק מוסדר עם שבילים סלולים לגמרי ותחנות מידע כל 100 מטר. זה טבע במיטבו, כמעט בלתי מופרע, שמאפשר לכם להרגיש שאתם באמת מגלים משהו מיוחד. והעובדה שהוא מעגלי? זה כבר פתרון מושלם לכל בעיות התחבורה והקפצות רכבים שאנחנו, עם ישראל, כל כך טובים בלמצוא להן פתרונות יצירתיים (וקצת מתישים). נכנסים, נהנים, וחוזרים בדיוק לאותה נקודה. פשוט גאוני.

3 סיבות שיגרמו לכם לארוז תיק *עכשיו*

הסיבה הראשונה והכי רטובה: מים, מים ועוד מים

בואו נודה על האמת. אנחנו חיים במדינה חמה. מאד חמה. כל טיול שכולל מים הופך אוטומטית לפרימיום. והירדן ההררי? הוא מלך המים. המסלול מתפתל צמוד לנחל לאורך רוב הדרך, ולעיתים קרובות ההליכה היא ממש בתוכו.

תחשבו על זה: במקום להזיע בשביל חשוף לשמש, אתם טובלים רגליים במים קרירים וצלולים. כל צעד מלווה בפכפוך נעים, באדוות קטנות, בתחושה מרעננת שפשוט מרוממת את המצב רוח. יש קטעים עם בריכות קטנות שאפשר לטבול בהן לגמרי, מפלים קטנים (אף אחד לא מצפה לניאגרה, כן? אבל הם מקסימים בדרכם), ומעברים שפשוט כיף לעבור אותם רטובים. זו לא סתם "נקודת מים" במסלול, זו ה-"רוח החיה" שלו. זו הסיבה המרכזית שלשמה מגיעים לפה.

ומה עם ירוק בעיניים? כן, גם זה יש ובשפע!

מים וצמחייה הולכים יד ביד, ובעיקר בירדן ההררי. שתי גדות הנחל עשירות בצמחייה ירוקה, סבוכה לפעמים, שיוצרת תחושה של ג'ונגל מקומי. עצי דולב ענקיים מספקים צל נדיב בחלק מהמסלול, שיחי פטל (תלוי בעונה, כן?) מציצים פה ושם, ובאביב הכל פורח בצבעוניות משגעת.

הנוף מסביב משתנה קצת לאורך המסלול. לפעמים הצמחייה צפופה וגבוהה, ולפעמים היא נפתחת ומאפשרת הצצה לעבר הרי נפתלי, רמת הגולן או בקעת החולה. השילוב של מים זורמים, צמחייה עשירה, ואוויר צלול (בימים טובים) פשוט עושה טוב על הלב ועל העיניים. זה מסלול שכיף ללכת בו בכל עונה (כמעט, נגיע לזה), כי הוא תמיד לובש צבעים שונים ומציע חוויה ויזואלית מגוונת.

הסיבה השלישית (והסודית): ניתוק אמיתי מהפלאפון (אם תעזו)

בואו נודה בזה, אנחנו מכורים למסכים. לווטסאפ, לאינסטגרם, למיילים. הירדן ההררי מציע הזדמנות (או כפייה, תלוי את מי שואלים) להתנתק. בחלק מהמסלול הקליטה פשוט לא קיימת. וזה, חברים, זה דבר נפלא.

פתאום אתם לבד עם המחשבות שלכם, עם מי שהגיע איתכם, ועם הטבע. במקום לצלם כל שנייה (למרות שקשה להתאפק, מודים), אתם פשוט חווים. שומעים את המים, את הציפורים, את הרוח. מרגישים את האבנים מתחת לרגליים, את המים הקרירים, את השמש על העור. זה מסלול שמאלץ אתכם להיות נוכחים כאן ועכשיו. ובסוף המסלול, כשהקליטה חוזרת, תגלו שלא קרה שום דבר נורא בעולם בזמן שהייתם מנותקים. למעשה, יכול להיות שהעולם אפילו נראה קצת יותר טוב אחרי החוויה הזו.

אוקיי, השתכנעתי. איך עושים את זה נכון?

תכנון הוא חצי הדרך (או לפחות שליש)

למרות שזה לא טרק בהימלאיה, גם הירדן ההררי דורש קצת מחשבה מקדימה. אי אפשר פשוט לקפוץ לרכב ולנסוע "לכיוון הירדן". יש כמה דברים ששווה לברר ולדעת.

מתי הכי כדאי לטבול רגליים (וראש)?

הירדן ההררי יפה בכל עונה, אבל כל עונה מציעה חוויה קצת שונה. האביב (מרץ-מאי) הוא כנראה הכי פוטוגני. הכל ירוק, הפרחים פורחים, ומפלס המים עדיין גבוה יחסית אחרי הגשמים (אבל בדרך כלל בטוח). הקיץ (יוני-ספטמבר) הוא הכי פופולרי, כי אין כמו מים קרירים בחום הישראלי. קחו בחשבון שיהיה צפוף בסופי שבוע וחגים. הסתיו (אוקטובר-נובמבר) יפה עם צבעי השלכת (של העצים שיש) ופחות עמוס. החורף (דצמבר-פברואר)? ובכן, זה יכול להיות קר. מאד. ובעיקר, סכנת שיטפונות אמיתית. אחרי גשמים חזקים, הנחל עלול לעלות על גדותיו ולהיות מסוכן ביותר. אל תתקרבו לנחל בשעת שיטפון או מיד אחרי גשם חזק! תמיד תבדקו את תחזית מזג האוויר וזרימות לפני שיוצאים.

איזה יום ושעה כדאי לבחור?

אם אתם רגישים לצפיפות, עדיף להגיע באמצע שבוע. בסופי שבוע וחגים המקום פופולרי מאד ונקודות הכניסה עלולות להיות עמוסות באנשים, ובעיקר – בעייתי למצוא חניה. בגלל שהמסלול חלקו מוצל וחלקו חשוף, עדיף להתחיל יחסית מוקדם בבוקר (8-9) כדי ליהנות מהאור הנעים ומהטמפרטורה לפני שמתחמם מדי בקיץ, או פשוט כדי להבטיח מקום. גם אחר הצהריים המאוחרים יכול להיות נעים, אבל חשוב לסיים לפני החושך.

מה *חייבים* לשים בתיק? (Spoiler: לא הכל ברור)

המסלול הזה, בגלל האלמנט המימי שלו, דורש התאמה בציוד. הנה רשימה שחייבת להיות בתיק:

• מים, והרבה: גם אם אתם הולכים בתוך המים, אתם עדיין צריכים לשתות. קחו יותר ממה שנדמה לכם שתצטרכו.
• נשנושים קלים: משהו קטן לאכול בדרך, משהו מתוק לאנרגיה. תמרים, פירות יבשים, חטיף אנרגיה.
• נעלי הליכה מתאימות למים: זו הנקודה הקריטית. סנדלי שורש טובים או נעליים מיוחדות להליכה במים זה מעולה. נעלי ספורט רגילות ייהרסו ויהיו כבדות ומסוכנות כשהן רטובות. כפכפים? תשכחו מזה. הסלעים חלקלקים והאחיזה חייבת להיות טובה.
• כובע וקרם הגנה: גם אם מוצל בחלק מהזמן, יש קטעים חשופים לשמש הישראלית הקופחת.
• בגדי ים ומגבת: אם אתם מתכננים לטבול בבריכות.
• שקית אטומה למים: חובה אם אתם לוקחים מצלמה, טלפון (למקרה הצורך, לא לשימוש קבוע!) או כל דבר אחר שלא רוצה להירטב.
• שקית אשפה: בבקשה, תאספו את כל הזבל שלכם! תהיו אורחים טובים של הטבע.
• עזרה ראשונה בסיסית: פלסטרים, חומר חיטוי, דברים קטנים לשריטות קלות (מאוד מקווים שלא תצטרכו).

מה *לא* לשים בתיק? ציוד כבד מדי, דברים יקרים שלא יכולים להירטב (אלא אם בשקית אטומה מעולה), פלאפון עם ציפייה לקליטה קבועה.

הנתיב המעגלי: קל, קשה, או בול באמצע?

המסלול המעגלי הקלאסי בירדן ההררי נחשב בדרך כלל לדרגת קושי "קל עד בינוני". הוא לא מאתגר במיוחד מבחינת כושר גופני (לא עליות מטורפות), אבל הוא דורש תשומת לב בגלל ההליכה במים ועל סלעים חלקלקים. האורך המקובל של המסלול המעגלי הוא סביב 3-4 ק"מ, וזמן ההליכה המוערך הוא בין שעתיים לשלוש, תלוי בקצב שלכם, כמה עצירות אתם עושים, וכמה נהנים מהמים (ספוילר: כנראה שתעשו הרבה עצירות ותיהנו מאד מהמים).

יש קטעים שהשביל מסומן היטב (אדום, כחול או שחור, תלוי בחלק המסלול, אבל כולם מתחברים ללולאה אחת). יש קטעים שפשוט הולכים לאורך הנחל. יש מקומות בהם צריך לטפס קצת על סלעים קטנים, יש מקומות בהם הולכים ממש בתוך זרם המים בעומק עד הברכיים (תלוי במפלס ובעונה). חשוב לשים לב לסימוני השביל, למרות שבגלל שמדובר במסלול מעגלי בסמוך לנחל, קשה מאד ללכת לאיבוד לגמרי.

המסלול מתחיל ומסתיים באותה נקודה פחות או יותר, לרוב ליד גשר רומאי עתיק או בסמוך לו. זה הופך את הלוגיסטיקה לפשוטה להפליא.

למצוא את נקודת ההתחלה: זה פשוט… יחסית.

נקודת ההתחלה של המסלול המעגלי המרכזי והפופולרי נמצאת בסמוך לגשר הידוע כ"גשר רומאי" (למרות שמדובר למעשה בגשר ממלוכי, אבל מי סופר?). איך מגיעים לשם? עם Waze או Google Maps, פשוט חפשו "הירדן ההררי" או "גשר רומאי ירדן". זה נמצא לא רחוק מצומת גדות. יש חניון בתשלום (לרוב) ליד נקודת הכניסה. כפי שאמרנו קודם, בסופי שבוע ובחגים, החניון הזה נוטה להתמלא במהירות שיא, אז תגיעו מוקדם אם אתם מתכננים טיול בספונטניות יתר באמצע יום שישי.

הכניסה למסלול עצמו בדרך כלל חופשית (לא מדובר בשמורת טבע גדולה עם קופות כרטיסים), מה שהופך אותו לאטרקטיבי עוד יותר.

שאלות בוערות שאולי שכחתם לשאול (אבל בשביל זה אנחנו כאן)

גם למומחים הכי גדולים יש שאלות לפעמים, אז בטח שלכם יש. הנה כמה תשובות לשאלות שעולות הכי הרבה:

ש: האם המסלול מתאים לילדים קטנים?

ת: תלוי בגיל הילד, בכושר שלו ובניסיון שלו בטיולים רטובים. המסלול אינו קשה מדי, אבל דורש הליכה על סלעים ובמים, מה שיכול להיות מאתגר לקטנטנים מאד או כאלה שלא רגילים לכך. ילדים מגיל 6-7 ומעלה עם ליווי צמוד ובריאים בדרך כלל ייהנו מאד. עגלות או מנשאים נוקשים? לא מומלץ בכלל.

ש: מותר לשחות בנחל?

ת: כן, לגמרי! זו אחת הסיבות העיקריות לטייל פה. יש נקודות לאורך המסלול עם בריכות עמוקות יותר שמתאימות לשחייה קצרה ומרעננת. רק שימו לב לזרמים (לרוב הם לא חזקים מדי בקיץ, אבל זה תמיד תלוי מפלס) ולידועים שוחים (גם אלה יכולים להיות מרובים…).

ש: יש שירותים או קיוסק לאורך המסלול?

ת: לאורך המסלול עצמו – אין. נקודת ההתחלה ליד החניון והגשר הרומאי לפעמים מציעה שירותים ניידים או קיוסק קטן (תלוי בעונה ובספקים), אבל אל תבנו על זה. תגיעו מוכנים מהבחינה הזו.

ש: האם מותר להביא כלבים?

ת: בדרך כלל אין בעיה לטייל עם כלבים בירדן ההררי, אבל חשוב לשמור עליהם קשורים, לדאוג להם למים (גם להם חם!), ולאסוף אחריהם (זו ממש לא נקודת ויכוח). קחו בחשבון שהמסלול רטוב ועלול להיות מאתגר גם לכלבים.

ש: האם יש קטעים שבהם המים עמוקים מדי?

ת: רוב המסלול הוא בעומק קרסול עד ברך. יש כמה בריכות טבילה שיכולות להיות עמוקות יותר, אבל הן לא חלק מהשביל המחייב. בכל מקרה, תמיד היזהרו ובדקו את העומק לפני שנכנסים לקטע שנראה לכם עמוק.

ש: המסלול מתאים לכל עונות השנה?

ת: כפי שציינו, מומלץ להיזהר בחורף בשל סכנת שיטפונות וקור. הקיץ חם ורטוב זה מושלם, האביב פורח ויפה, והסתיו שקט ונעים. תמיד תבדקו את התנאים לפני היציאה.

ש: האם חייבים נעלי הליכה במים או שגם סנדלים טובים יעבדו?

ת: סנדלי שורש או סנדלי טיולים טובים אחרים עם סוליה יציבה ואחיזה טובה בהחלט יכולים לעבוד, ורוב המטיילים משתמשים בהם. הכי חשוב שהנעל תהיה סגורה מספיק כדי למנוע כניסת אבנים קטנות, שתהיה לה אחיזה טובה על סלעים רטובים, ושהיא לא תיהרס מהמים. כפכפים או סנדלים פתוחים מדי – אסור!

טיפים של מקצוענים (שעשו את הטעות בשבילכם)

אחרי אינספור ביקורים (ובואו נגיד שהיו כמה רגעי "אופס" קטנים), צברנו כמה תובנות שיכולות לשדרג לכם את הטיול בירדן ההררי:

• תגיעו מוקדם, מוקדם, מוקדם: כבר הזכרנו את זה, אבל זה קריטי. החניה מתמלאת, והמסלול הופך ל"פקק אנושי" אם מגיעים מאוחר. אין כמו להתחיל את היום עם שקט ורק קולות הטבע.
• בדקו את מפלס המים: יש שנים שבהן החורף היה גשום במיוחד ומפלס המים גבוה יותר, מה שיכול להפוך קטעים מסוימים למאתגרים יותר או אפילו לעמוקים מדי. תנסו למצוא דיווחים עדכניים ברשת או בקבוצות מטיילים לפני שאתם יוצאים.
• אחרי השיטפון? תשכחו מזה: ראיתם בגוגל תמונות של הירדן שוצף ועוצמתי אחרי גשם? נכון, זה נראה מרשים. אבל זה גם סכנת חיים אמיתית. זרם חזק בנחל כזה יכול לסחוף בקלות. תמיד חכו יום-יומיים לפחות אחרי גשם חזק, וגם אז היזהרו. עדיף מים רגועים ובטוחים מאשר סיפור מצמרר.
• תסתכלו גם למעלה ולצדדים: לא רק המים יפים. הצמחייה מגוונת, לפעמים תראו עופות מים, שפנים סלע מציצים בין האבנים. שימו לב לפרטים הקטנים, הם מוסיפים המון לחוויה.
• השאירו את המקום נקי יותר מאיך שמצאתם אותו: תביאו שקית אשפה (כן, עוד פעם), ותאספו לא רק את הזבל שלכם, אלא גם אם אתם רואים פחית או שקית פלסטיק שנשכחו על ידי מישהו אחר. זה הבית של הטבע, ובאנו להתארח.
• קחו איתכם חטיפים שאינם מתפזרים או מלכלכים יותר מדי: עוגיות עם פירורים או חטיפים מלוחים שמשאירים אבקה בכל מקום זה פחות כיף כשאתם רטובים בטבע. משהו ארוז טוב, קל לאכילה ושישאיר מינימום עקבות.

ובעצם, הטיפ הכי חשוב הוא פשוט לנשום. להיות ברגע. לא למהר לסיים את המסלול כדי להספיק לצהריים או לקניון. הירדן ההררי מציע מפלט אמיתי מהקצב המטורף של החיים. תנו לו להכניס אתכם לקצב שלו.

אז, למה אתם מחכים? הירדן ההררי קורא לכם. הוא מציע שילוב נדיר של טבע פראי יחסית, מים מרעננים, מסלול נוח יחסית ומעגלי, והזדמנות לניתוק אמיתי (או כמעט אמיתי) מהשגרה. זה טיול שמתאים כמעט לכולם, דורש הכנה מינימלית יחסית למסלולים דומים, ומבטיח חוויה שתרצו לחזור עליה שוב ושוב.

צאו לגלות את הפינה הקסומה הזו של ישראל. היא שם, זורמת בשקט (או בשצף, תלוי בעונה), ומחכה בדיוק לכם.